All That You Are Is All I'll Ever Need | L.S

6.

ליאם בשיעור, הארי בעבודה ולואי חזר עכשיו לדירה, שהוא רישמית כבר לא גר בה, מחכה לספר לזאין את החדשות. ובכל זאת, הוא חופר בין הארונות, מחפש משהו נורמלי לאכול כי הוא רעב. אין יוגורטים או פירות או ירקות - ובהחלט לא מילקשייק תות - והוא מוצא את עצמו מקמט את מצחו, סוחב שקית צ'יפס, הוא חושב שזה יספיק לפחות עד שיחזור לבית שלו ושל הארי.

(להארי, הבית האישי שלו.)

זאין מגיע, עם רק מגבת כרוכה סביב מותניו, ולואי מבחין בקעקוע חדש, כמה מהם, למעשה. גבותיו של לואי מתרוממות, הוא מתיישב על השיש, פותח את השקית ואוכל מתוכה, הצ'יפס נראה יבש וישן, והוא מלוח מידי.

"מזמן לא התראנו."

לואי מגלגל את עיניו, "עברו חמישה ימים."

זאין משרבב בשפתיו, פולט, "יותר מדי, אתה כבר לא בבית יותר."

לואי מושך בכתפיו, "כן, טוב," הוא תמיד בבית. הוא בהחלט צריך לספר לזאין, הוא לא יודע למה הוא לחוץ מלספר לו את זה.

"מה שלום הטוי בוי שלך?"

הנה זה. לואי נחנק מעט, בוהה בזאין, תחושה חדשה של כעס ורכושניות מגרדת מתפשטת בגופו. "לעולם אל תגיד את זה."

זאין מסובב אליו מבט מהמקום בו עומד עכשיו, מחטט במגירות, מופתע מהנימה הקשה של לואי. "היי, זו רק בדיחה, לו."

"טוב, אני לא חושב שזה מצחיק במיוחד, זאין. ואני לא רוצה שתדבר עליו ככה."

"בסדר לואי, מה התגנב אליך? אני יודע שאתה אוהב אותו והכל, אבל אתה כל כך מגונן, זה מעורר רחמים. אתה מתייחס אליו כאילו הוא תינוק מזדיין."

לואי מזנק מהשיש. זה הפאקינג חבר הכי טוב שלו, זה שהוא מכיר מאז בית הספר היסודי, זה שהוא גדל איתו, אבל זה מתחיל לא להרגיש ככה. "פשוט אכפת לי ממנו מאוד, בסדר?"

זאין מגלגל את עיניו. "אנחנו אף פעם לא רואים אותך יותר לו, זה כאילו נעלמת. כל מה שאכפת לך זה הארי פה, הארי שם. תראה, אתה אפילו מורח לק," גבותיו של זאין מתכווצוות, "זה מוזר, מייט."

"אוי בולשיט, אל תעמיד פנים כאילו אתה וליאם לא תמיד מרוחים אחד על השני, אתה גרוע באותה מידה," לואי פולט, מריץ את אגודלו על אחת מציפורניו, "ואל פאקינג תעמיד פנים שאתה וליאם לא נדלקים מהשיט המזדיין של התלבושות שלכם."

זאיין אוחז במגבתו, בוהה בלואי, "זה לוהט בשבילנו, בסדר? אבל הציפורניים שלך פאקינג עם לק, ואני יודע שזה לא בגלל זה," זאין צוחק בלעג, "אלא אם כן מה שאתה עושה זה לשבת ולגמור בבוקסרים שלך בזמן שאתה מורח לק."

"לך תזדיין," לואי אומר, בנימה כל כך שפלה שזה עוקץ.

"אני רק רוצה לדעת מה קרה לחבר הכי טוב שלי, אוקיי? מעולם לא היית כל כך רחוק מאיתנו בגלל פאקינג בן זוג. למה לעזעזל החלטת שהוא יותר חשוב מאיתנו," זאין מנסה להתקרב ללואי, אך הוא נרתע לאחור, בוהה בו.