All That You Are Is All I'll Ever Need | L.S

15.

אוויר האוקיינוס הקריר הקפיא את חדר המלון שלהם, כשהתעוררו בבוקר, סבוכים בין אחד השני, איבר סבוך בגפה. לואי מתעורר ראשון. עיניו מרגישות כבדות ומעורפלות, הוא משחרר גניחה עמוקה, מנער את הארי להתעורר גם כן.

ואז הוא נזכר באתמול בלילה.

הארי מתנתק מלואי במהירות לאחר רגע של שקט, מתגלגל מהמיטה, מועד על רגליו.

"הארי," לואי מזהיר.

הארי מלביש על עצמו את הטרנינג שלו במהירות, וללואי ממש אין מצב רוח. הוא פשוט - הוא פשוט זוחל אל קצה המיטה, מתקיל את הארי בסרבול אל רצפת המלון.

"לו, רד ממני," הארי גונח ללא רוח חיים.

"אנחנו מדברים על זה."

"אני לא רוצה."

"אנחנו חייבים."

"אני לא חייב לעשות כלום."

"תפסיק להיות פרחח , הארי."

"אתה זה שמתנהג כמו פרחח, לואי. אני לא רוצה לדבר על מה שקרה, בסדר? עכשיו פאקינג תרד ממני."

"למה אתה לא רוצה לדבר על זה?"

"אני פשוט לא רוצה."

"למה?"

"כי זה מביך!"

"אה, מביך? זה מה שזה בשבילך? כי זה פאקינג שובר לב עבורי!"

הארי מתפתל מתחת ללואי, שהצמיד אותו לרצפה. הם צועקים, אבל נדמה שאף אחד מהם לא שם זין על זה.

"אמרתי לך שאני יותר מדי בשבילך!" הארי צועק, "לא ביקשת את כל זה! אני יודע, לואי!"

"על מה אתה מדבר, הארי? אני די בטוח שכשביקשתי ממך להיות הבן זוג שלי, ביקשתי את כל זה. ידעתי על כל זה קודם, הארי. כל זה לא משנה את העובדה שאני מאוהב בך!"

הארי עוצם את עיניו, מסובב את ראשו לצד הרצפה, מתפרק תחת לואי.

"אני צריך לדעת מה קורה בראש שלך, הארי. אני צריך לדעת איך לעזור לך." לואי אומר בייאוש, מבריש את תלתליו של הארי הכי טוב שהוא יכול, "למה אתה מניד ראש, אהוב?"

"כי אני לא יודע מה קורה חצי מהזמן." הארי מייבב, "לפעמים דברים פשוט קורים, לו. אני פשוט- אף אחד לא אהב אותי כמוך. ואני הופך חסר ביטחון ומפוחד."

"למה אתה חסר ביטחון ומפחד?" לואי שואל, מרכין את פניו בכדי שיוכל לנשק נשיקות עדינות על לסתו.

"כי אני חושב שאתה תבין שאני יותר מסבך את חייך מאשר מביא תועלת," הארי לוחש מבעד לדמעותיו, "ושיום אחד אתה פשוט תעזוב אותי."

לואי יונק נשיקות בעור צווארו של הארי, מרגיע אותו בכדי לשדל החוצה את התשובות ממנו, "אז מה הרגשת אתמול בלילה?" הוא ממלמל כנגד עורו, רועד באותו הרעד שעובר בגופו של הארי.