All That You Are Is All I'll Ever Need | L.S

14.

בסופו של דבר כולם מתעוררים לקול השחפים הצורחים בחוץ וגלי הים המתנפצים את החוף.

זאין היה הראשון לקום, ושרטט סרטוטים שונים של האוקיינוס. הם קיבלו חדר בקצה המסדרון, ויש לו חלון קטן שנותן גישה למראה קצה החוף. עם זאת הוא מוסיף את מסגרת החלון לתמונה. יוצר ריבועים ומשולשים של גלי הים.

ליאם, כמעט שעה לאחר מכן, ממצמץ את השינה ממנו, רואה את בן זוגו יושב בכיסא שמול החלון במכנסיים בלבד. הוא משמיע רעש קטן מהחלק העמוק בגרונו, מנסה לנקות את שכבת השינה העבה, וזה מושך את תשומת ליבו של זאין. הוא מניח את הדף והעיפרון, וזוחל חזרה לליאם, למיטה. הוא משפשף את הישנוניות מעיניו של ליאם בכריות אגודליו, ומנשק אותו בשפתיו המוכתמות בקפה, מלקק את הקפאין אל פיו ומשדל אותו לצאת ממצבו המנומנם.

הם מעירים את לואי והארי בדפיקה קלה בדלת, אומרים להם להתכונן ולפגוש אותם בלובי לארוחת הבוקר.

לואי צועק חזרה, "קיי," רועד, לפני שמתמתח במיטה, פונה להארי שעדיין ישן לו בשקט. שפתיו תפוחות ואדומות, וריסיו נחים באלגנטיות על עצמות לחייו. הוא כורך בזהירות את זרועו סביב הארי, מושך אותו קרוב יותר. נושך את שפתיו ברכות, הכותונת מגנה על גופו של הארי. הוא מנשק את שפתיו, ולחייו, ולסתו, עד שהארי מתעורר בפיהוק רועש.

לואי לוחץ עוד נשיקה צנועה על שפתיו של הארי, ממלמל, "הגיע הזמן להתעורר, אהוב."

ליאם וזאין דופקים גם בדלתו של נייל, למרות שידעו שהוא ישן חזק, ואז כשירדו ללובי התקשרו למספר שלו שוב ושוב בתקווה שהוא יתעורר בקרוב. לא יותר מידי זמן אחרי, לואי והארי מברכים אותם בבוקר טוב.

הם אוכלים ארוחת בוקר מהירה, שמש כבר זורחת באוויר הבוקר המוקדם. לואי משפשף את ירכו של הארי תחת לשולחן, רוכן ומשרבב בשפתיו אל צווארו, "אני צריך מילקשייק תות."

הארי מחייך ונושק לראשו של לואי, "גם אני."

"איך אתם שותים כל כך הרבה מהדברים האלה ולא משמינים? כאילו, ג'יזס לו, אני חושב שהרזת," זאין מנגב את פיו עם המפית שלו, דוחף את הצלחת עם כמה חתיכות הפנקייק והסירופ הצידה.

לואי מגלגל את עיניו, מחליק את זרועותיו בין גבו של הארי, לבין אחורי הכיסא כדי למשוך אותו קרוב יותר, "תאמין או לא, אני אוכל בריא."

זאין צוחק, "אתה שונא אוכל בריא."

"טוב, הארי פה טבח מקסים. הוא יכול לגרום אפילו לאספרגוס להיות טוב."

*

"בבקשה, הארי, בבקשההההה."

"אתה משוגע, לו. מטומטם לחלוטין!"

לואי צוחק בזימה, שולח את ידיו לאוויר, מביא עמו פיסות אוקיינוס כששוטט בין הגלים הקטנים.