10.

1K 60 130
                                    


החלמה היא לא פתיחת תריסים בכדי לתת לאור להכנס פנימה. זה לא לחיצת מתג, הדברים לא משתפרים באופן מיידי. אז מהי בעצם החלמה, זה התבוננות דרך ובין כריות הספה אחר פירורי אומץ ושאריות תקווה. ההחלמה שוכחת במכוון את חלקי החיים הענקיים האלה, את פיסות ההאחזות הלא רצויים האלו שמעולם לא ביקשת. אבל לא משנה כמה אתה רוצה שהזכרונות יתאדו, אתה נצמד אליהם, כמו מוך מתוך המייבש הנדבק לבד הפוליטסטר השחור. ברגע שהאוקיינוס לוקח אותך מטה, המאבק לעלייה חזרה כואב יותר מהנפילה עצמה לתוכו.

אבל ההחלמה היא גם לישון בימי שני ולהתעורר מאוחר בימי שישי. זה מילקשייק התות; זורם כמו אושר בבטן, ריחם של נרות צמר הגפן המתוק שמפוזר באוויר סביבך כדי להזכיר לך את הדברים המתוקים. זה לצחוק כל כך חזק עד כדי שאתה נחנק מהמשקה שלך עם נחירה, והוא מתחיל לזלוג מהאף. הנשיקות גורמות למחשבתך להפוך לדבש מתוק כשאתה נמס לתוך בלאגן האהבה הטבעי והנוזלי הזה. זה מרגיש כמו להיות מפוצץ אחרי ארוחת ערב, אבל בכל זאת לקחת קינוח, כי פאק, מגיע לכם את הפינוק הזה של עוגת הפודינג שוקולד. זה להזכר בשעת לילה מאוחרת, כאשר אתה לכוד בבכי ומחשבות, באותם רגעים, שהתחושות חולפות ומחר הולך להיות טוב יותר. זה זה.

אלה החיים. הם מלאים בדברים טובים ודברים רעים, ואתה אף פעם לא באמת יודע לאן אתה הולך להגיע בקליידוסקופ הבלתי נגמר של קוסמוס החיים. אבל רק בגלל שהיום הוא רק תערובת של מים מלוחים ויבבות שקטות, לא אומר שמחר לא יכולה להיות התחלה חדשה שיכולה להיות התפרצות של מילקשייק תות מהאף בגלל צחוק חזק מידי. מחר הנשיקות יכולות להרגיש אפילו טוב יותר מדבש, הן יכולות להרגיש כמו נצח.

זה מתחיל עם כמה דקות נוספות במיטה. הארי גונח פנימה ולואי גונח החוצה כשהצפצופים החזקים מידי של שעון המעורר מתחילים לפעול. תאמינו או לא, השעה 9:00 בבוקר, אבל זה גם קיץ מה שאומר שבאמת צריך להיות 13:00, והם צריכים להתעורר בלי הרעש החזק של שעון המעורר. הארי צריך ללכת לעבוד בספריה, ולואי צריך להגיש בשלב כלשהו את בקשות העבודה שלו. לכן, למרות שאף אחד מהם לא רוצה לעשות כלום, הם 'מבוגרים' עכשיו והם צריכים לעשות דברים 'מבוגרים', כמו לדאוג לאחריות.

הארי נמתח במיטתו, כף רגלו פוגעת בקרסולו של לואי כשהוא משמיע קולות של התמתחות. זרועותיו נמתחות מעל לראשו, עורו מתקמר לתוך צלעותיו, אצבעות רגליו מסתלסלות למיטה. ואז תורו של לואי, הוא מפהק בשקט, גולש בשקט תחת זרועו של הארי, עוטף את זרועו שלו על חזהו החשוף, מקשיב לרעש הקטן הממלא מפיו של הארי. זה שונה. כי בדרך כלל הארי הוא זה שעטוף תחת זרועותיו של לואי. אבל לואי חושב שהוא אוהב את זה באותה המידה, את זה שהוא יכול לשמוע את כל חייו של הארי מתחוללים תחתיו.

"לו, אני צריך לקום למקלחת," הארי אומר, קולו עוד עמוק בתוך שנתו.

"רק עוד כמה דקות," לואי עצם את עיניו, מחזיק את הארי חזק יותר, ממלמל בשקט, "בבקשה."

All That You Are Is All I'll Ever Need | L.SWhere stories live. Discover now