8.

1.2K 62 370
                                    

"הארי, מה הוא עשה לך בייבי?"

לואי יכל להרגיש את הארי הופך למתוח לידו מהמקום בו הם מתכרבלים בו על הספה. זה יום ראשון מלא בסרטים משנות ה-80 וחטיפים.

"אפשר לא לדבר על זה בבקשה?"

"אני מבטיח שאתה יכול רק לנס-"

"אני ממש לא רוצה לדבר על זה, לו," הוא ענה בתקיפות.

"לפחות תגיד לי למה אתה לא רוצה לדבר על זה?"

הוא יכל להרגיש שהארי רועד, הוא הרגיש את גופו של הארי נשבר תחת עורו, הוא יכול לראות את לסתו נעה שהוא לוחש במלמול את המילים 'לא' ו'תפסיק' ו'זה בסדר' בדממה. ואז, הוא קם.

"מה אתה עושה?" לואי שאל דאוג. הוא צפה בהארי נועל את נעליו, הוא רק בשורט וחולצה לבנה מוכתמת. לואי נשך את שפתיו, הוא כל-כך מודאג. "ל-לאן אתה הולך?" הארי מעולם לא עזב. הוא אף פעם לא עזב. לואי לא יודע אפילו לאן הוא ילך. הוא יכול להרגיש את ליבו לוחץ על צלעותיו. הוא יכול להרגיש את עצמו שוכח איך לנשום.

"הארי בייב," הוא אומר ברכות, מנסה לא להשמע מתחנן. "זה בסדר. אתה לא צריך לספר לי, פשוט שב."

ידו של הארי אחזה בידית הדלת, מפרקי אצבעותיו הופכים לבנים תחת האחיזה החזקה.

"אני משומש, לואי," הוא עונה במרירות, "אני משומש ומגעיל, סתם עוד חבילה עוברת. אני פאקינג משומש."

לואי לא יכול לזוז. הוא יודע שהוא מנסה, הוא יודע שהוא יכול להרגיש את עצמו מנסה לקום ולרוץ אחרי הארי כדי לראות אם הוא בסדר, לראות לאן הוא הולך, אבל הגוף שלו לא פאקינג זז, הוא לא מגיב. לואי חש את הכאב הזה, שמרגישים שמתעוררים מחלום ומבינים שזה לא המציאות. אלא שבמקום, זה לא חלום שהוא מתעורר ממנו, זה סיוט. סיוט יפייפה ומתפרק שהוא המציאות, והוא מתעורר ממנו שדמעות צבורות בעיניו והזיעה מחליקה על מצחו, והסיוט פשוט אמיתי מידי.

הוא שולח לזאין הודעה, אתה מרגיש כמו להחליק?

פאק כן, נפגש שם עוד עשרים דקות.

לפני שלואי עוזב, הוא שם פתק על השיש במטבח;

המילה 'יפייפה' היא משומשת.

בכדי לתאר דברים בליוני, בליונים של פעמים, אבל זה לא הופך את העולם לפחות יפייפה.

וכך זה גם אצלך3>

(לואי חוזר מאוחר יותר הביתה. הארי עדיין לא בבית, אבל הפתק לא שם.

הארי לא חזר באותו הלילה.

בבוקר, כשחזר, אף אחד מהם לא מדבר על מה שקרה.)

****

לואי חושב שישנם ניצנים של חידוש השוכנים אי שם בין רזון עורו של הארי לבין עצמותיו השבורות. אי שם במרחב שבין תא לתא, כל חיבור בין איברים, והפער בין שפתיו כשהוא לוחש כמה הוא מרגיש בטוח עם לואי, זה המקום בו כל החיות שלו מצטברת, מגיעה לשיאה בזווית החיוך שלו.

All That You Are Is All I'll Ever Need | L.SWhere stories live. Discover now