All That You Are Is All I'll Ever Need | L.S

And all of the voices surrounding us here;

מצטערת אם יש טעויות, אשמח אם תתקנו.

Chapter 4;

And all of the voices surrounding us here, they just fade out when you take a breath;

ראש מתולתל היה תחוב בפיו של לואי, נחירות קטנות מתנשמות על צווארו יורדות במורד חזהו. בחזהו שלו יש מן כבדות חמה, והוא מנסה להבין אם זה ליבו או הילד החמים שמסובך סביבו. אולי שניהם. הוא מתנשף, מגלה שהוא עדיין יכול להריח את האוקיינוס בשיערו של הארי כשהוא מדגדג את אפו, הוא מכווץ את פיו, נושף את השיער ממנו.

הארי גונח, מעומק גרונו ובעצבנות, גבותיו נעות על גבי עורו של לואי. הוא נלחץ חזק יותר סביב לואי, מפנה את פניו אל מול פניו של לואי, נלחץ על לחיו ומוציא אנחה מנומנמת.

לואי מחייך, כל גופו מפרפר. "קדימה בייב," הוא לוחש, "חייב להשתין."

הארי מייבב, זרועותיו מתהדקות סביב איפה שהן מונחות; סביב צווארו של לואי, הוא משפשף את אפו הקר בלחיו של לואי.

"אני מיד אחזור," לואי אומר, מסתובב כך שהוא על צידו, גורם לילד ליפול מחזהו.

הארי מהמהם בכבדות, מחפר את ראשו אל תוך הכרית כשעיניו עוד עצומות.

לואי מצחקק בשקט, כל גופו זרמים, אלוהים, הוא מרגיש כל כך טוב. הוא נישק את ידו של הארי שהתכרבל אל תוך הכרית, צוחק על הקול העמום שהארי עשה. הוא אהב את זה שהארי כל כך ישנוני בבוקר. חמוד, ומעופף, ונזקק, עיניו עצומות, והוא כל כך מתכרבל.

הוא מתגלגל. מהמיטה, מועד על רגליו. הוא החזיק את ידיו מעל ראש כשהתמתח. שומע המהום שמח, ומביט מעבר לכתפו. אחת מעיניו של הארי פקוחות והוא בהה בחוצפה בגבו וישבנו. הוא סגר אותן במהירות כשראה שלואי קלט אותו, הופך את פניו חזרה לכרית כששמע את צחוקו של לואי.

ללואי יש עקיצות קלות בגבו כשהלך לשירותי המלון, בועט בתחתוני הביקיני בדרך. הוא נשך את שפתיו, מתחיל את התארגנויותיו, מוציא את מברשת השיניים שלו משקית הניילון ששימשה אותו כתיק נסיעות. הוא צחצח את שיניו במהירות, מתכופף לכיור בכדי לשטוף את פיו מתחת לזרם המים. ואז הוא ראה את הסימן האדום הקטן.

הוא שטף את פיו במהירות, יורק וסוגר את הברז. הוא הסתובב, מביט מאחורי כתפו, וג'יזס.

סימנים אדומים קטנים עקבו את כל עור גבו, סימני גירוד. לא עמוקים או נועזים, רק סימנים קטנים, משעממים, אדומים, המשתלבים על כתפיו, ואמצע גבו, ופאק.