פרק 9

1.3K 103 11
                                    

צ'רלי וג'יין👆

x_x____________

נ.מ ג'יין
"אני חושב... שהם התאמה..." אמרתי כשנשכבתי על המיטה לצידו של בעלי החתיך, צ'רלי.
"אני לא חושב עליו..." צ'רלי אמר ועשה קולות הקאה.
צחקתי.
נאנחתי.
חיבקתי אותו.
"הוא נחמד... תכבה לפעמים את האגו שלך..." אמרתי וליפפתי את רגלי סביב בטנו.
הוא צחק.
"לידך הוא מכובה..." הוא ליקק את סנטרי.
"זה אומר שאני יכול להיות טופ?" שאלתי והרמתי גבה.
הוא ליקק את שפתיו.
חייכתי בניצחון.
הוא גלגל עיניים.
"אתה רוצה?" הוא שאל בהתחשבות.
"אפשר... לנסות?" שאלתי והסמקתי.
הוא הנהן.
"אתה רוצה...?" שאלתי.
הוא הנהן.
"אממ... אבל אני שולט..." הוא אמר את תנאו היחיד.
נענעתי את ראשי לשלילה.
"אני רוצה... לנסות גם לשלוט... אתה מסכים?" שאלתי בהיסוס.
הוא הרים גבה.
"למה אתה צריך לקבל את אישורי?" הוא שאל.
"כי גם אתה בזה..." עניתי מהר.
"ואם אני לא מסכים...?" הוא שאל.
"אז לא..." אמרתי כמובן מאליו.
הוא כעס.
"למה אתה כועס?" שאלתי בתמימות.
"אם אני אומר "לא" אז לא?" הוא שאל.
הנהנתי.
"אה. לא, זה תלוי..." אמרתי.
"אם אני אגיד לך להפסיק להיפגש עם מון ונייט?" הוא שאל.
הרמתי גבה.
"אז אני אפסיק..." אמרתי.
הוא ממש כועס.
"לא! אתה צריך לצעוק עלי שאני לא אבא שלך ושאני לא יכול לאמר לך מה לעשות..." הוא נאנח בכעס.
צחקתי.
הוא הרים גבה.
"אבל אני לא רוצה לריב איתך..." אמרתי.
הוא נאנח.
"אני רוצה שנריב..." הוא אמר.
הרמתי גבה.
"אבל... אני לא רוצה לריב... זה צעקות ובכי וכאב... אני לא אוהב" הסברתי את עצמי.
עזבתי אותו והתיישבתי.
הוא הנהן.
"בייבי, אני אוהב אותך ולא משנה מה תגיד או תעשה אני אוהב אותך. גם עם תדרך עלי, תרביץ לי ואז תזרוק אותי הכי רחוק שיש... אני אחזור אליך בזחילה." צ'רלי אמר.
בכיתי.
"למה אתה בוכה?" הוא שאל וחיבק אותי.
נפלנו על המזרון ביחד.
"כי... כי אתה מושלם" לחשתי.
"כנראה שלא..." הוא לחש חזרה.
"למה לא?" שאלתי בתמימות.
"כי... וואה!!!" הוא צעק ונגס בי.
צחקתי.
"מה קרה?" שאלתי והרמתי את ראשו עם ידיי הקטנות.
הוא עצם עיניים ושיפשף בעדינות את לחיו על כף ידי.
שיפשפתי את הגודלי בלחיו.
"אתה יכול לריב איתי... לעולם לא אגרום לך לבכות..." הוא אמר בנחישות.
הרמתי גבה כאומר "מה זה היה לפני שנייה"
הוא גלגל עיניים.
"אז לא אגרום לך לבכות חוץ מבאושר..." הוא תקן את עצמו.
צחקתי.
"אוקיי." חייכתי.
עיניו היו עדיין עצומות על ידיי.
"אתה יפהפה." לחשתי.
הוא הרים גבה.
"גם אתה." הוא אמר.
"אתה עוצם עיניים" אמרתי.
"אני מרגיש... בלב" הוא אמר ונישק אותי.
והנשיקה הזאת הפכה לקצת יותר מ... נשיקה.

=_=

"כואב לך?" שאלתי בדאגה את צ'רלי.
הוא קפץ עלי.
"לא. תפסיק לשאול לפני שלך יכאב..." הוא הזהיר ונגס בצוואר שלי.
צחקתי.
"סליחה, סליחה" גנחתי כשהוא 'סימן' אותי שוב.
הוא צחק.
הוא ליקק את צווארי.
הוא ליקק את סנטרי.
הוא ליקק את שפתי.
ניסיתי לתפוס את לשונו אבל היא נסוגה.
"אני נכנס למקלחת..." לחשתי ונתתי לו נשיקה על המצח לאחר שהרחיק את שפתיו.
התיישבתי.
הוא השכיב אותי תחתיו.
"מה?" שאלתי.
"אתה כל כך יפהפה." הוא לחש ונתן לי נשיקה על השפתיים.
חייכתי.
"אוקיי."
אלן התעורר.
"קחח, אפשר לזרוק אותם לכמה שנים? כד-"
"ממש לא! אפילו אל תחשוב על זה!" אמרתי בכעס וקמתי.
הוא צחק.
"תטפל בהם... אני נכנס למקלחת." אמרתי בכעס ודחפתי אותו מחוץ לחדר.
"פאפא!" ג'ני צעקה כשראתה את צ'רלי.
"פאפא... איפה הבגדים שלך?" היא שאלה בתמימות.
"בחדר..." צ'רלי נכנס ושם בוקסר חדש.
רצתי למקלחת לפני שהוא תפס אותי.
צחקתי.

Beautiful Wolf/ זאב יפהפהWhere stories live. Discover now