Beautiful Wolf/ זאב יפהפה

פרק 12

מון ונייט👆
הית זה מחזור... לאנשי זאב רק שהם מפרישים ריח טוב...
x_x______________

נ.מ נייט
"מה אתה רוצה לאכול?" שאלתי את מון.
"אוכל" הוא משך בכתפיו.
הנהנתי.
שמתי לו בצלחת מרק חם.
"זהו, זהו" הוא לחש ושם את כף ידו על זרועי.
הנהנתי.
"אתה לוקח משהו לעצמך?" הוא שאל.
לא הייתי כל כך רעב.
הנהנתי.
שמתי לי קצת חביתה.
"זהו?" מון שאל.
"איך יהיה לך כוח?" הוא הרים גבה.
צחקתי.
שמתי מרק בצלחת.
"מרוצה?" שאלתי.
הוא הנהן.
ליטפתי את לחיו.
הוא הזעיף פנים.
חייכתי.
"אתה חמוד..." לחשתי.
הוא הסמיק.
כרחתי את זרועי סביב מותנו.
חזרנו לשולחן.
התיישבתי ליד מון.
ג'ון התיישב לידי.
ומולנו ג'יין וצ'רלי ישבו.
ג'ניפר ואלן התרוצצו סביב עם חברים.
הריח של מון חזק...
וואי!
הסתכלתי עליו.
הוא חייך על בדיחה שג'יין סיפר.
"מון..." לחשתי.
הוא הסתכל עלי, מרים גבה.
"מה?" הוא לחש בחזרה.
"אתה יפהפה..." לחשתי.
חייכתי כשהוא הסמיק.
"תאכיל אותי..." ביקשתי.
הוא הרים את הכף, הכניס למרק והרים לי לפה.
"פה גדול..." הוא פקד.
הנהנתי.
פתחתי את הפה.
הוא הכניס את הכף.
"טעים?" הוא הרים גבה.
הנהנתי.
"טעים מאוד" חייכתי.
לקחתי את הכף שלו, שמתי מרק.
"פה גדול" ביקשתי.
הוא פתח את הפה.
הכנסתי את הכף לפיו.
שפתו התלכלכה.
קירבתי את לשוני על שפתו.
ליקקתי את שפתו.
הוא התרחק.
"מ- מה?" הוא גמגם.
חייכתי.
"התלכלכת..." הסברתי.
הוא הנהן.
מסמיק.
הוא המשיך להאכיל אותי.
הוא חייך.
"אתה... קשה לך?" מון שאל.
הרמתי גבה.
"הית..." הוא לחש.
"כרגע אני בסדר..." חייכתי.
הוא הנהן.
"אתה פוחד?" הרמתי גבה בשעשוע.
הוא נענע בראשו לשלילה.
"אני לא פוחד. אני... מודאג?" הוא ניפח את לחיו בחוסר אונים.
חייכתי.
"אתה חמוד!" צהלתי.
החזקתי בלחיו.
"מ- מה?" הוא גמגם.
"אתה חמוד." המשכתי לאכול.
הוא הסמיק.
"אז... צ'רלי, מה שלומך?" ג'ון פנה לצ'רלי.
צ'רלי הרים גבה.
"אני... בסדר" הוא הנהן.
"אוהב את ילדך?" ג'ון המשיך לשאול.
צ'רלי הנהן.
"לפעמים מעצבנים... הם לא נותנים לי ולג'יין לעשות...!" צ'רלי הזעיף פנים.
ג'יין הסתיר את פניו בחזהו של צ'רלי.
צחקתי.
"אדיוט!" ג'יין לחש לו.
חייכתי.
ג'ון וג'ס צחקו.
"אתה ממליץ...?" ג'ון רמז.
ג'ס הרים גבה לעברו של ג'ון.
"מה אתה רומז?" ג'ס שאל בחשדנות.
"שום דבר... חוץ מזה שאני ממש-" שיעול, "רוצה-" שיעול, "ילד-" שיעול, שיעול.
צחקתי.
מון חייך.
ג'ס גלגל עיניים.
"בסדר... אז יהיה לנו ילד..." הוא חייך והרחיק קצוות שיער מפיו של ג'ון.
ג'ון חייך.

=_=

"מון...?"
"כן?"
"אני יכול לאכול אותך?"
"מה?"
"אני יכול לאכול איתך?" אלכס חזר על עצמו.
"כן..."
מון התחיל לאכול.
מכיוון שידינו אזוקות אחת לשניה נאלצתי לבוא איתו לבית הספר.
הנהנתי.
הצלצול צילצל לסיום ארוחת צהריים.
"איך שאני שונא בתי ספר..." לחשתי.
מון הנהנן.
חייכתי.
התיישבנו בשולחנות בכיתה.
המורה נכנסה.
"המנהיג?!" היא אמרה בהפתעה.
הנהנתי.
"אוקיי... אז... אתה תלמד איתנו?" היא הססה.
"לא-"
מון שם את כף ידו על פי.
הרמתי גבה.
"כן, הוא לומד איתנו." מון אמר.
המורה נראתה מופתעת.
"אתה... יודע לדבר!" היא צהלה.
מון הנהן.
"לא דיברת?" הרמתי גבה.
הוא משך בכתפיים.
"אוקיי... אז תלמד איתנו." המורה אמרה.
"איפה ג'סיקה?" המורה שאלה.
בלונדינית נכנסה לכיתה.
עיניה בצבע חום בהיר.
היא לבשה מיני חצאית, חולצת בטן, ונעלי עקב אדומות.
שיערה הבלונדיני גלש על גבה.
מון התכווץ.
הרמתי גבה.
מון אחז בידי.
"מה קרה? מי זאת?" לחשתי לו.
"אתה שלי." הוא אמר.
הרמתי גבה והנהנתי.
ג'סיקה התקרבה עלינו.
"מון... זוז" היא הסתכלה עלי.
"מה אתה עושה פה, נייט?" היא הרימה גבה.
נעמדתי.
"אני לא חושב שאת ראויה לקרוא לי בשמי..." חייכתי אליה.
הבנתי שמון פוחד ממנה.
היא הייתה בטא.
"נייט..." היא לחשה בקול פגוע.
"אתה לא זוכר אותי? אני אישתך"
הרמתי גבה בזעזוע.
"מה?!" אני ומון שאלנו ביחד.
המורה שתקה.
ניבי נשלפו.
"אתה בעלי... נועדתי לך...!" היא צהלה.
"אני... לא מכיר אותך..." אגרופי נקמצו.
היא פערה את פיה בהלם.
"לכי תחפשי את המקום שלך..." אמרתי.
"חשבתי שאמרת שהוא בעלך...!" ילד צעק לה כשהיא הלכה.
הרמתי גבה.
"למה לא אמרת כלום?" התיישבתי ושאלתי את מון.
הוא משך בכתפיים.
"פחדתי שתגיד שכן..." הוא לחש.
"ראית... אתה יודע עליי הכל..." אמרתי בחוסר הבנה.
⚠️(יהיה פה עכשיו הסבר איך עושים ילדים...)
הוא הנהן.
"האמנתי בך... לא הרגשתי צורך לשאול" הוא חייך.
הנהנתי.
המורה התחילה להרצות.
זה היה שיעור חינוך מיני.
"כולכם יודעים איך ילדים באים לעולם?"
כמה בנים נענעו בראשם לשלילה.
הנחתי את ראשי על השולחן בחוסר עניין.
"האבא-"
"אפשר גם בלי להתחתן!" ילדה קטעה את המורה בצעקה.
"א-"
"כל מי שלא יודע! בן מכניס את הז*ן שלו בכ*ס של אישה! ואז הזרע של הבן נכנס לגוף של האישה ומתחבר עם הביצית שלה... ובום יוצא ילד!" ילד צעק.
המורה נאנחה.
ה