מר סטיילס שמר את ידו סביב המותניים שלי, כשהוא מכוון אותי לחדר השינה שלו. סוגר את הדלת מאחורינו בשקט.
אני עוצרת את המהלכים שלי, כאשר אני שמה לב עד כמה גדול החדר הוא. אני בוהה בכל ביראת כבוד. חשבתי שהחדר שלי שהוא מכנה גדול, אבל זה כלום לעומת החדר הזה.
לא רק שיש לו את מיטתו כאן, אלא גם מסך שטוח ענק תלוי על הקיר מולו. מדף עם לפחות מאה תקליטורי DVD לצד זה.
מר סטיילס פשוט נראה עשיר יותר ויותר בכל חדר שאני נכנסת.
אני רוצה לשאול אותו על איך הוא הרוויח את כל הכסף הזה, אבל המילים לא מצליחות לצאת מהפה שלי. אני לא רוצה לנהל שיחה נורמלית עימו. הוא מחזיק אותי כאן בניגוד לרצוני. אנחנו לא יכולים פשוט להתנהג כרגיל ולהסתובב כחברים.
ובכל זאת הנה אני כאן. עומדת בחדר השינה שלו ואני עומדת לחלוק איתו במיטה, והחלק הגרוע ביותר הוא שגם אני הסכמתי. אני מרגישה כל כך פגיעה עכשיו והוא ניחם אותי, אז אני פשוט אמרתי כן.
הוא מנסה לנצל את החולשה שלי? האם הוא הולך לגעת בי בידיעה שאני לא יכולה להלחם בו?
"פליסיטי?" קולו קוטע את השאלות האינסופיות במוח שלי, וכשאני מסתכלת למעלה אני מוצטת אותו כבר מביט בי.
אור הירח זורח מבעד לחלון ונכנס לחדר החשוך. מה שהופך אותנו למסוגלים באמת לראות אחד את השני.
אבל אני לא יכולה לראות את עיניו. החלק רק אור הירח זורח רק על הצד השמאלי. מתבהר העור המפחיד שלו.
" את צריכה ללכת לישון קצת, יקירתי. יש לנו הרבה דברים לעשות מחר" הוא אומר. הולך איטי כשהוא מוביל אותי למיטה שלו.
הוא דוחף את השמיכות בצד שלי. מתבונן בי כשאני מתיישבת. מנדנדת את הרגליים החשופות שלי במיטה.
כשנשכבתי. הראש שלי פגע בכרית הרכה, הוא מושך את זה עליי. לא משאיר חלק מהגוף שלי בחוץ מלבד הראש שלי. מושך אותי לבפנים כאילו אני ילד קטן.
" מר סטיילס, אני בסדר. תודה לך" אני אומרת. צחוק נמלט מהשפתיים שלי.
שפתיו נמשכו לחיוך בהיר. הפינות שלו התקמטו וגומות החן שלו מרכיב עמוק בלחייו.
"הו, את לא אונבת שאני מושך אותך לבפנים? עכשיו אני רק אמשוך לבפנים אפילו יותר", הוא אומר בשובבות.
אני רק צוחקת כשהוא מושך את השמיכה סביב הגוף שלי. אצבועותיו מדגדגות את הצדדים שלי, וגורמות לי לפלוט ציוץ.
הוא מייד הפסיק כשראה את התגובה שלי. מביט בי בחיוך על פניו.
" זה נראה כאילו הנסיכה שלי רגישה לדיגדוגים. זה יהיה ממש עצוב אם מישהו דגדגד אותה", הוא אומר. משתדל לשמור על ארשת פנים רצינית.
"מר סטיילס,בבקשה ל- אההה!"
אני צווחת בזמן ששני הידים שלו אוחזות בצדדים שלי.אצבעותיו מדגדות את העור מתחת לחולצה שלי.
אני צוחקת בלי שליטה. בועטת את הרגליים שלי והגוף שלי מתפתל בניסיון לגרום לו להפסיק.
"מר סטיי-. מר סטיילס תפסיק! תפסיק את זה בבקשה!" אני צורחת עליו. מנסה להישמע קשוחה אבל כל זה יוצא בין מחוקים וצחקוקים. אני לא יודעת איך, אבל איכשהו גופו בסופו של דבר מונח עליי. ברכיו משני צדי הירכיים שלי. מחזיק את עצמו עם ידו, תוך שימוש ביד אחרת שלו להמשיך לדגדג אותי.
כשהוא מביט עמוק בעיניים שלי, הוא מפסיק. כל הצחוק שהיה לפני נמוג ככל שגדל השקט בין שנינו.
הלב שלי דוהר. העור שלי מתחמם כשהוא שוכב עליי. עדיין לא הרבה בגדים מכסים את גופו.
" מר סטיילס" הוא כל מה שאני מצליחה לנשום. מרגישה חסרת מילים.
"תקראי לי הארי בבקשה"
הארי. אני לעולם לא חשבתי על השם הזה בשבילו, אבל אני כבר חושבת שזה מתאים לו טוב מאוד.
הארי סטיילס.
"הארי" אני אומרת. שמו בנשימה עצורה מתגלגל על הלשון שלי.
צורת חיוך קטנה על שפתיו. הוא מביא באיטיות את ידו לפנים שלי. מהסס עד שהוא שם לב איך אני לא נרתעת משם.
יגו מרגישה קרה כנגד הלחי החמה שלי. אני מרגישה כאילו כל הגוף שלי על אש עכשיו.
" העור שלך בוער, מתוקה"
אני לא עונה לו. אני לא מצליחה להגיע לכל אחת מהמילים לעזוב את הפה שלי. אני מרגישה כאילו אני בטראנס. המוח שלי מהופנט מהעין הירוקה שלו.
אני לא זזתי כשהוא רוכן על פניו יותר קרוב אליי. שפתיו בקושי נועות בעור שלי. נשימתו מרגישה חמימה על פניי.
אני נשארת עדיין כפי שהוא לחץ בעדינות את שפתיו על שלי.
הוא לא הזיז את שפתיו. הוא שמר אותם עדיין, בדיוק כמו שאני עושה. אני מרגישה יותר מידי בהלם במה שקורה כאן.
לאחר זמן מה, הוא שובר. אגודלו מלטף את הלחי שלי כפי שהוא מתחיל להניע את שפתיו. זמזום נשמע מגרונו.
ואז אני מגיבה. מרגישה את הפאניקה משתלטת על הגוף שלי שוב.
אני מניחה במהירות את הידיים שלי על חזהו החשוף. משתמשת בכל כוחי כי לנסות לדחוף אותו ממני.
והוא מקבל אותי. לא בגלל שלא היה לי מספיק כח כדי לדחוף אותו בעצמי,אלא בגלל שהוא טיפס אותי כשהוא הרגיש שאני נלחמת נגדו.
הוא יורג ממני ונעמד בחזרה על הגצפה. מביט בי בזעף עמוק על פניו.
"פליסיטי, אני כל כך מצט-"
"אתה הבטחת שלא תגע בי" אני אומרת. הקול שלי יוצא כלחישה. מתחיל להיווצר בעיניים שלי.
הוא נישק אותי. הוא אומר להיות האויב הגרוע ביותר שלי ונתתי לו לנשק אותי. הוא לקח את הנשיקה הראשונה שלי.
"פאק, אני יודע. אני מצטער. שיט, בייבי אני מצטער" הוא מקלל. מחזיק חזק בשיערו כשהוא מתחיל לפסוע הלוך ושוב.
הדמעות החלו לזלוג על הלחיים שלי. יבבות קטנות בורחות מהשפתיים שלי.
הוא ממשיך לפסוע הלוך ושוב. רק המילים שלו והייבבות שלי נשמעו בחדר הענק.
לפחות עד שהארי תופס אגרטל מאחד השולחנות הקטנים. ופולט אנחה קולנית כשהוא זורק אותו לקיר. הגרטל מתנפץ לחתיכות.
פלטתי צעקה קטנה. הגוף שלי רועד בפחד כשאני מביטה בסצנה שמולי. האיש שהיה כל כך מתוק ועדין לפני דקה, הופף להפך הגמור.
" טיפש! אני כל כך פאקינג מטומטם!" הוא צעק. תופס משהו אחר ומנפץ אותו בקיר.
הוא ממשיך להרוס את המקום. זורק את הדברים וצועק כמה טיפש הוא.
ולשבת שם. מתננת שהוא יעצור רק ביבבות קטנות.
הוא בסופו של דבר נחתך בידו על חלק מהזכוכית שהנפצה. הדם זורם במורד זרועותיו ומטפטף על הרצפה הלבנה.
אני לא חושבת שאי פעם חששתי מאדם בחיים שלי. הוא אולי לא פגע בי, אבל אני מפחדת שהוא יהיה עלול אם אני אתקרב יותר מידי. מקרי או לא.
אבל אני לא יכולה לסבול לראות אותו נפגע, אז אני בקול רועד קמה מהמיטה שלו בעצמי. הולכת באיטיות לכיוונו. כאשר מסתכלת על הקרקע די לוודא שאני לא דורכת על כל זכוכית.
הוא לא הבחין בי עומדת לידו עד שאני מניחה את ידיי על זרועו. עוצרת אותו כשהוא מנסה לזרוק משהו אחר.
"בבקשה תפסיק, הארי" אני מתחננת. ראשו פונה אליי כשהוא שמוע את הקול שלי. עינו מייד מתרככת כאשר הוא פוגש את שלי. הדבר החליק מתוך ידו ונופל על האדמה בחבטה עזה.
ורק עם המגע של היד שלי,עצרתי את החיה מלעשות יותר נזק. הופכת אותו בחזרה לאיש היפה שתמיד נוגע בי כאילו אני עשוייה מזכוכית.מוכנה להשבר תחת אצבעותיו המחוספסות.
****
אז זהו אנשים זה היה כל הםרק אני מאוד מקווה שאהבתם אותו.
אני מה זה גאה גם בכם וגם בי: בי על שהצלחתי לעמוד בלהעלות השבוע שני פרקים ובכם על שגרמתם לזה לקרות ( עם ההצבעות)
לפני בערך שבוע שאלתי כותבת של פאניפיק שאני ממש ממש ממש ממש אוהבת אם אני יכולה לתרגם אותו ורק אתמול היא אמרה לי שהיא לא מסכימה זה היה קצת מבאס אבל יש פאניפיק אחד שמישהי מפה ביקשה ממני לתרגם אז אני שאלתי את הכותבת שבמקרה אני מכירה אותה והיא נתנה לי תשובה חיובית אז הפאניפיק שאני מתרגשמת יעלה עודחודש ואפילו פחות.
מטרות לפרק הבא:
90 הצבעות.
אתם יכולים לעשות את זה.
היום זה ערב חג שני אז חג שני שמח לכולם.
לאב יו אול.
צ'או.
YOU ARE READING
Scar- Harry Styles Translated to Hebrew
Fanfictionהאם היא תהיה מסוגלת להסתכל דרך הצלקת? -אני רק המתרגמת של הסיפור הסיפור במקור הוא של -harrytata קרדיט למי שעיצבה את הכריכה Herwalls