Scar- Harry Styles Translated to Hebrew

פרק ארבעים ושלוש- באותו הכיוון

"פאקינג בולשיט חרא שיט"

אני מתעוררת על ידי נאקות וקללות שמגיעות מהצד שלי, ואני פוקחת את עיניי בקביל למצוא שהרעשים הם מהארי.

עכשיו הוא שוכב על גבו. ידו לחוצה על מצחו ושיניו חשוקות. נראה ביחד כועס ופגוע.

אני מניחה שמישהו שילם על שתייה כל כך הרבה אתמול בלילה.

"אתה בסדר?" אני שואלת בשקט. מניחהאת ידי על זרועו. משפשפת אותו בעדינות.

הוא נאנח. לא עונה על השאלה שלי כשהוא פשוט מתיישב בחולשה. מתכווץ בכאב ומנדנד את רגליו מהמיטה. מסיר את הכיסויים ויוצא.

אני מזעיפה את פניי. מרגישה דחוייה ופגועה כשהוא נותן לי את הכתף הקרה. חשבתי שאנחנו יישרנו את הדברים אתמול בלילה. למה הוא מתעלם ממני? הוא זוכר מה קרה אתמול בלילה, נכון?

אני קמה מהמיטה והולכת אחריו לכיוון חדר האמבטיה. בעדינות תופסת את ידו.

הוא נאנח לפני שהוא מסתובב. מעלה את הגבה שלו כשהוא מחכה שאני אגיד משהו.

אבל בכנות, אין לי מושג מה להגיד. האופן שבו הוא מסתכל עליי גורם לי להרגיש עצבנית. גורם לי להרגיש קטנה. ואני לא אוהבת את זה בכלל.

"אתה בסדר?" אני שואלת שוב.

הוא מהדק את לסתו. מקמט את גבותיו כשהוא חוזר למבט הכועס. בדיוק כמו שהוא עשה אתמול לפני שהוא עזב.

"חוץ מזה שהראש שלי כואב כמו חרא אז אני מרגיש נהדר. עכשיו שאני יודע איך את באמת מרגישה אני יכול סוף סוף להתחיל להתקדם הלאה" הוא נוהם. לוחץ את היד שלי עם שלו מסתובב והולך ממני.

כשהוא מזכיר על להתקדם ממני, זה מרגיש כאילו לקבל דקירה בלב. הבטן שלי מתחילה לכאוב ואני מרגישה כאילו אני יכולה רק להשבר למטה ממש שם.

אני אפילו לא חושבת שאני רצה אחריו. כורכת את זרועותיי סביבו מאחור ונצמדת אליו בנואשות.

"פליסיטי, מה לעזאזל!?" הוא אומר בעצבנות. מעלה את קולו עליי.

הוא מפסיק ללכת. עוטף את ידיו סביב זרועותיי. מוכן למשוך אותם ממנו.

אבל כשהוא שומע אותי פולטת יבבה, הוא מייד מפסיק.

אני לוחצת יותר את המצח שלי לגבו כשאני נותנת לדמעות לזלוג על לחיי. מתוסכלת ופגועה מכך שהוא אפילו אמר משהו כזה. זה גורם לי לפקפק באהבה שלו בשבילי ואני לא יודעת אם הוא באמת מתכוון לזה, או אם הוא משקר כדי לפגוע בי.

לא משנה מה, אני רוצה שזה ייפסק.

"אל תגיד דברים כאלה. אתה לא יכול פשוט להגיד שאתה אוהב אותי ואז אתה תגיד שאתה רוצה להמשיך הלאה" אני מתייפחת.