פרק 13

309 39 8
                                    

.יהל.

״אימהלהההההה״ שמעתי את עופרי צורחת וקמתי בבהלה ממיטתי.

״מה קרה??״ שאלתי בלחץ כשיצאתי לסלון וראיתי את עופרי קופצת על הספה ״יש פה מפלצתת״ היא צווחה.

שיר יצאה מחדרה גם היא ״מה יש פה?!״ וקפצה על הספה כשעופרי צווחה צווחה נוספת ״הוא חי!!״.

נאנחתי ״אם זה מקק אני הורגת אותך״.

עופרי הנידה בראשה "זה ענקיי!! נראה לי שזה עכברוש״.

שיר הצטרפה למקהלת הצווחות ״מה עכברושש??!!! אנחנו עוברות דירה״.

אוי, עם מי יש לי פה עסק.. זוג פחדניות שהעולם עוד לא ראה.

התחלתי להזיז דברים בדירה במטרה למצוא את מה שעופרי ראתה.
חוץ נחשים שהיו הפחד הכי גדול שלי, לא פחדתי מחיות ובטח שלא מג׳וקים ודברים בסגנון.
לא אהבתי אותם אבל גם לא פחדתי.

״לאן הוא הלך?״ שאלתי את עופרי המפוחדת בזמן שהזזתי את פינת האוכל.

״הוא היה באיזור של הארונות!! הוא יאכל לנו את כל האוכל!!״.

״נחמד שהפכת לשותפה בבית שלי״ שיר עקצה ועופרי חיבקה אותה ״אפשר להיות שותפה שלך?״.

שיר הנהנה וחיבקה אותה חזרה ״את בסדר לבינתיים אז כן״.

הנדתי בראשי בחיוך כי תוך כלום זמן נהיה להן קשר לא ברור אך חם ואוהב ולא ידעתי איך לאכול אותן יחד.
הן התנהגו כאילו הן מכירות שנים כולל עקיצות, בדיחות פנימיות ועוד דברים שלא באמת אפשריים לקרות בזמן כל כך קצר.

פתחתי את הארון מתחת לכיור וראיתי עכבר קטן מתרוצץ לו בין חומרי הניקוי. סגרתי במהרה את הארון ואמרתי ״טוב, הוא פה״.

שיר ועופרי קפצו בצרחות ״אימהלהההה!!״.

״אתן מפחידות אותו״ אמרתי כדרך אגב אך עופרי צעקה ״הוא מפחיד אותנו!!״.

כמה שניות לאחר מכן שמענו דפיקות בדלת וקולו של ג׳וני נשמע ״הכל בסדר שם?״.

״תצילו אותנו!!״ שיר קראה בתחנונים והדלת נפתחה בעוצמה.

ג׳וני ונבו עמדו בכניסה ונראו מבוהלים ומודאגים.

הבהלה הפכה לבלבול וכשאמרתי ״עכבר״ הבנה נפלה על פניהם. ״חשבנו שיש פה חוטף״ ג׳וני אמר ואני גיחכתי ״גם אני..״.

״איפה הוא?״ נבו שאל ואני הבטתי בפניו היפות שהסתכלו עליי.

אתמול בערב דיברנו והשיחה השאירה לי תחושת החמצה.

תהיתי מה היה קורה אם לא הייתי נותנת לו ללכת, אם הייתי אומרת לו להישאר.
בקושי הצלחתי להירדם בלילה והייתי מוצפת מחשבות ורגשות.

קולות מלחמהWhere stories live. Discover now