פרסי ג'קסון והשנה החמישית בהוגוורטס

שיחה - 2

נ.מ אנבת:

עבר כבר שבוע ממה שקרה בחוף הים, התחלתי לשכוח ממה קרה שם...
התאמנתי בחרב עם מולקולם כשפתאום ינשוף עופף אלינו, עצרנו מייד את הקרב, הינשוף בא אלי והביא לי מכתב, הייתה עליו חותמת בית ספר הוגוורטס לכישוף וקוסמות
"נמשיך אחר כך, טוב?" שאלתי את מולקולם והוא סימן לי בידו ללכת, פניתי לביתן הראשי וראיתי את כירון מדבר עם פרסי, ראיתי בידו של פרסי מעטפה בדיוק כמו שלי
"כירון, רוצה להסביר מה זה?" שאלתי, כירון נאנח
"בואו לביתן הראשי" הוא אמר וכשהגענו הוא סיפר לנו סיפור שהדהים אותי, אפילו בקנה מידה של חצויה ממוצעת
"רגע! אז אתה אומר שיש קוסמים עם שרביטים וגלימות והכול?!" שאלתי
"מה?! איך באיזושהי צורה זה הגיוני?!" פרסי שאל
"נו באמת פרסי, אתה הבן של אל הים"
"היי, מעולם לא טענתי שהעולם שאני חיי בו הוא הגיוני! חוץ מזה, הם רוצים אותי בבית ספר שלהם?!" שאל פרסי בתדהמה
"כן, וכן, המנהל שלהם -דמבלדור- יתעתק לפה עוד שעתיים כדי להסביר לכם את הפרטים המלאים" אמר כירון
"דמבלדור?" שאלתי בתדהמה
"כן  למה?"
סיפרתי לו מה קרה בחוף הים
"המ... מעניין" כירון אמר ונראה חושב
"רגע, דמבלדור יודע על... האלים והכול?" שאלתי
"הוא ידע... אתם יכולים ללכת לארוז" אמר כירון
"טוב, מוח אצה, בוא נלך לבית שלך להתארגן" אמרתי, לקחתי את הדברים שאני צריכה מהביתן ועלינו על בלאקג'ק, הגענו הביתה ושמעתי את פרסי מלמל משהו על קוביות סוכר ודונאטס, ארזנו אבל כחצויים זה לקח לנו איזה חמש דקות...
"טוב... מה עושים עכשיו עד שנחזור למחנה?" שאלתי
"סרט!" פרסי קרא
"אואה, מישהו פה מתלהב, מה יש משהו מיוחד?"
"כן" הוא ענה בלי לפרט
"נו! מה?!"
"אני לא מגלה! זאת הפתעה!"
"פרסי" אמרתי בטון של 'הגיע השלב שבו אתה צריך לחשוש לחייך'
"אוי נו, קדימה אנבת, יהיה כיף!" הוא אמר עם מבט כלבלב, לעזזאוס איתו!
"טוב נו..." נכנעתי
ירדנו לסלון
"תעצמי עיניים" הוא אמר וזרמתי
שמעתי את מוזיקת הפתיחה של נטפליקס והורדתי ידיים מהעיניים

נ.מ דמבלדור:

התעתקתי לגבעה עם עץ בודד שעמד אליה, סביבו היה מלופף חבל, מולי היה יער ומאחורי ים, משמאלי היו שדות תותים, פתאום פרסי הופיע משום מקום בריצה, אחרי שנייה הופיע אנבת, גם משום מקום, ורדפה אחריו, ראיתי שיש לה ביד שני סכינים, שלפתי את השרביט, מוכן להתערב, ראיתי אותה זורקת את הסכין על פרסי ולפני שהספקתי להטיל לחש הוא קפץ והסכין הייתה במרחק סנטימטר ממנו
"פראסוס ג'קסון! אני ירצח אותך ויפזר את החתיכות שלך בטרטרוס ואז אני ירד לשאול כדי להחזיר אותך לחיים רק כדי להרוג אותך שוב!" אנבת צעקה בכעס
"נהה, אני יודע שאת מתה עלי, חוץ מזה, האדס לא ייתן לך" פרסי אמר והוציא לה לשון
"אז אני יגיד לניקו!"
היא צעקה בחמת זעם, פרסי עבר לידי
"אל תתערב, אתה תחמיר את מצב" הוא אמר והמשיך לרוץ, אנבת המשיכה לזרוק סכינים, אחרי עוד בערך 10 סכינים שלא ממש ברור איך הם נכנסו לה לג'קט פרסי נעצר
"אנבת, בואי נחשוב בהיגיון"
"אתה רומז משהו?!" היא שאלה באיום
"לא! לא! פשוט, תתנקמי בי אחר כך, מסכן דמבלדור, הוא מחכה, חוץ מזה, נגמרו לך כבר הפגיונות בג'קט"
"ו...? רוצה לראות מקרוב מה יש לי במגפיים? בחגורה? בשיער?"
"אני יוותר"
כחכחתי בגרון, מודאג מאספקת הנשק של אנבת, מה כבר קרה לה שהיא סוחבת עליה כלכך הרבה נשק?