פרסי ג'קסון והשנה החמישית בהוגוורטס

קניות - 4

נ.מ פרסי:

רצתי לקחת אבקה לפני שאנבת תעצור אותי, מקסימום הם משקרים ואני ישרף חי... כאילו זאת תהיה הפעם הראשונה (אל תשאלו) "סמטת דיאגון" צעקתי והרגשתי כאילו אני נורה מתותח (זה לא כיף, מנסיון), כשנחתתי ראיתי שאני באמצע מסבאה חשוכה יחסית, שתי שניות אחרי זה אנבת יצאה מאחוריי
"מוח אצה! מה נראה לך שאתה עושה?!"
"קופץ לאש" אמרתי בחיוך 'עושה הצרות' הרגיל שלי
"פרסי! היית יכול להישרף חי!" היא צעקה ונתנה לי אגרוף
"אאוץ!" התלוננתי והתחלתי לרוץ במסבאה, שהייתה ריקה, ראיתי ששאר הוויזלים הגיעו וגם הארי, הרמיוני כנראה מתעכבת
"פרסי! חתיכת מסתכן מטומטם! די אימתורלס, אתה תפגוש את ניקו ביום האב!" היא איימה עלי "מה לעשות אנבת, את יוצאת עם מסתכן מטומטם מדופלם" עניתי לה ועצרתי לרגע את הריצה בשביל קידה מהירה "אם אני לא ישמור על התואר ולאדס יגנוב לי אותו" המשכתי לרוץ לאט ונתתי לה להתקרב אלי ואז עצרתי בבום וכשאנבת התנגשה בי משכתי אותה לנשיקה וראיתי את הכעס מתפוגג מהעיניים שלה, התנתקנו והיא נתנה לי עוד אגרוף
"מוח אצה" היא אמרה, הפעם בחיבה ונתנה לי עוד נשיקה
הארי השתעל שיעול לגמרי מזוייף
התנתקתי מאנבת "או שתלך או שאל תפריע" אמרתי וחזרתי להתנשק איתה, כשנגמר לנו האוויר התנתקנו ויצאנו, כל החבורה, למקום מ-ט-ו-ר-ף
זה היה רחוב צבעוני עם אנשים שהתלבשו כאילו פורים עכשיו, נעצרתי כל כמה שניות להסתכל על משהו אחר ואנבת לא הפסיקה למלמל דברים שקשורים לאדריכלות
"קדימה חמודים, בואו נלך לגרינגוטס, הבנק של הקוסמים, להוציא לכם כסף" אמרה גברת וויזלי
ברגע שהרמיוני הגיעה

נ.מ הארי:

פתאום פרסי ואנבת קפאו, הסתכלתי לאן שהם הסתכלו וראיתי שם... דייג? זה לא יכול להיות... האיש ממש קרן עוצמה, הם הלכו לכיוונו וכשהם הגיעו אליו אנבת השתחוותה תוך כדי אמירה של... "לורד פוסידון"? לא, בטח שמעתי לא טוב, הוא פתח את הידיים שלו, כנראה לחיבוק, אבל פרסי רק הרכין טיפה את הראש ואז שילב ידיים בכעס
"אוי נו, קדימה בן" אמר האיש
בן? אין סיכוי שזה אבא שלו! ולמה שאנבת תקוד לאבא של חבר שלה?! בכל מקרה, פרסי נד בראשו, אנבת הניחה יד על הכתף שלו אבל הוא הוריד אותה בעדינות
"אתה עדיין כועס, אה?" הוא אמר, טיפה עצוב
"כועס? לא, למה שאני יכעס? אולי רק כי שבוע אחרי המלחמה, כל מה שאני רוצה זה לנוח, אבל לאאאאא ברור שעכשיו יש משהו חדש, עוד מישהו רע שרוצה להשמיד את העולם, אז קדימה, את מי ננדב? אה ברור, את פרסי, הרי הוא לא סיכן את החיים שלו מספיק כדי להציל אותנו ולסדר את הטעויות שלנו, ובגלל שהוא לא רוצה ללכת נחייב אותו, הרי ככה זה תמיד, פקודה לסכן את חיינו בשבילכם, בלי שום הסבר על למה או איך.
לך פרסי או שהעולם יושמד.
לך או שכל החברים שלך ימותו.
לך או שאני יאדה אותך בחיים" פרסי אמר, הציניות נוטפת ממנו כמו ארס
"פרסי..." אנבת התחילה
"לא, זה בסדר אנבת, יש לו כל זכות לכעוס, אתה צודק פרסי, זה לא הוגן, לא אחרי כל מה שעברת, אבל לא הייתה לנו בררה, מכל השאר, אתה היחיד שיוכל להתמודד עם מה שעומד לקרות, אני מקווה שאתה מבין" אמר אבא של פרסי, פרסי שלח מבט אל אנבת, הנהן והתקדם לכיוון אבא שלו, עדיין טיפה קריר...
"קדימה, בואו נלך להביא לכם כסף" אבא של פרסי אמר באנחה ונכנסנו לגירנגוטס