ואז הופיע האור
אור לבן, יפה, טהור
עמוד אור כזה נוצר באמצע החדר, ודמות יצאה מתוכו
זה היה סיריוס בלק, שאמר
"תתרחק מבן הסנדקאות שלי, מאלפוי"
ואז הוא שלח את אגרופו אל פרצופו של לוציוס, שלא היה רגיל לאלימות פיזית, בעוד השרביט שלו עף איתו
להארי לא היה זמן להסתובב ולחבק את הסנדק שלו כמו שהוא השתוקק לעשות
עוד ועוד עמודי אור מילאו את החדר ועוד ועוד חברי מסדר הופיעו בחדר
ונראה שסוף סוף, הטובים מתחילים לנצח
הקרב הוכרע לאט לאט, עוד ועוד אוכלי מוות נפצעו, ברחו, או יותר גרוע
וכשהכול נגמר, כל הנוכחים התאספו למעין מעגל, כמעט כולם היו פצועים
ג'יני נשענה על הארי בעוד הארי מחבק אותה במותניים עם יד מגוננת
פרסי תמך בנוויל, שצלע, רון נשען על הרמיוני, שבעצמה הייתה מלוכלכת וידיה מלאות חתכים וטונקס החזיקה את ידה קרובה לחזה
"קדימה" אמרה אנבת, שהחזיקה ביד אחת שרביט ובשנייה פגיון "נחזור למפקדה."
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון והשנה החמישית בהוגוורטס
Fanfictionהקרוסאובר שלי הוא בשנה החמישית הספר גמור לא! זה לא מה שאתם חושבים! לא, פרסי הוא לא הנכד של וולדמורט! לא, הארי לא מתנהג כמו אידיוט מתנשא! לא, פרסי לא עובר לצד וולדמורט! לא, סיריוס לא מת! לא, רון לא מרושע! לא, ג'ייסון לא מת! לא, ג'ספר לא נפרדו! מוזמנ...
