פרסי ג'קסון והשנה החמישית בהוגוורטס

הנער, הנערה והנחש - 1

נ.מ דמבלדור:

התעתקתי לאמריקה לפגישה של כל מנהלי בתי הספר על האירועים בטורניר, כשהיא נגמרה הלכתי לבית קפה קטן על חוף הים ואז ראיתי מהחלון...
נחש ים ענק בצבע ירוק זרחני עולה מהמים! שלפתי את השרביט והבטתי סביבי, נראה שאף אחד אחר לא שם לב לנחש, יצאתי החוצה וכבר התכוונתי להתחיל לירות כשפים כשפתאום גל שהיה יותר גדול מהנחש עצמו יצא מהמים ועל הגל עמד... נער?! בכל מקרה, הנער הרים את ידו והמים שטפו את הנחש, מטביעים אותו, אבל הנחש לא ויתר וירק על הנער ארס שכנראה היה רעיל, הנער ניסה להתחמק אבל טיפות ארס נגעו בו, ראיתי אותו חושק שיניים בכאב, הוא שלף עט, רגע! מה?! הוא פתח את המכסה והעט הפך לחרב ארד מרשימה, הוא הסתער על הנחש ונעץ לו את החרב בבטן, הוא צעק משהו כמו
"עשרים אפס לי! תאכל!" ואז הנחש התפורר לאבקה צהובה, הנער הנמיך את הגל לכיוון החוף ואז פגש במבטי ההמום, הוא התקרב אלי "אז... אתה תאמין לי אם אני יגיד לך שדימיינת הכול?" הוא שאל והתעלף.
מקרוב יכולתי לראות שהשער שלו שחור עם פס לבן... מעניין, עיניו ירוקות בדיוק כצבע הים, חשבתי לעצמי
'מה לעשות? אולי לחש ריפוי יעזור'
באתי לנסות משהו כשנערה בלונדינית עם חיוך על פניה יצאה מתאי השירותים, היא ראתה את הנער המעולף שליידי, עם השרביט מכוון אליו, היא רצה לעברי, חיוכה מיד התחלף לחשד ותוקפנות
"פרסי!" היא צעקה ותוך שנייה היא הייתה ליידי, היא העיפה לי את השרביט מהיד והצמידה פגיון -שאין לי מושג מאיפה הגיע- לצווארי
"מה. עשית. לו." היא שאלה בקול קר וקטלני
"אני לא עשיתי לו כלום" אמרתי, מזייף שלווה
"טוב, אני לא מאמינה לך" היא אמרה והידקה את הפגיון לצווארי כשהנער -פרסי?- התעורר "חכמולוגית?" הוא שאל "יש סיבה מיוחדת שאת מאיימת על אנשים רנדומלים?" הנערה נאנחה בהקלה והתקדמה לכיוונו, מורידה ממני את הפגיון, היא נתנה לו חתיכה קטנה ממשהו ונראה שזה מרפא אותו ואז היא הסתובבה אלי
"רוצה להסביר לי מה קרה פה?!" היא עדיין כעסה, עכשיו ראיתי שעיניה היו אפורות כסערה
"תרגיעי חכמולוגית, הוא לא עשה כלום" הוא אמר ונעמד, כאילו הוא לא נלחם בנחש, שלט במים, חטף ארס רעיל והתעלף לפני שנייה
"רק חבר ותיק שקפץ, או יותר נכון שחה, לבקר"
"כבר?! איך?!" היא שאלה
"אין לי מושג" הוא אמר, כחכחתי בגרון כדי להזכיר להם את קיומי, הם הסתכלו אחד על השני ואז התחילו לדבר בשפה שלא זיהיתי

(ה.כ  כשהכתב נטוי זה אומר שהם מדברים ביוונית עתיקה)

נ.מ פרסי:

אני ואנבת החלטנו ללכת לחוף הים, ארזנו סל פיקניק, תרמילים עם כל מה שחצוי מצוי צריך ולקחנו את המכונית של פול, אני נהגתי (כן אנשים! יש לי רישיון נהיגה! וגם לאנבת, הרי אנחנו בני 18!) קיצר, הגענו לחוף הים ואני נהניתי מרחש הגלים ומהשמש על עורי, זה היה יום מושלם, ובגלל זה, כמובן, הוא השתבש.
אנבת הלכה לשירותים, להחליף לבגד ים, ואני הורדתי חולצה והתחלתי לערוך את האוכל על מחצלת כששמעתי קול בראשי
"פרסססאוסססס ג'קססססון"
זיהיתי את הקול
"שוב אתה?!" שאלתי, מעוצבן, אין זמן לחכות לאנבת, רצתי לים, מקווה שאוכל למנוע ממנו להגיע לחוף...
נכנסתי לים ומייד התחלתי לתקוף, נלחמנו כמה דקות הנחש היה נחוש להגיע לחוף, מודע לעובדה שאני חזק יותר במים
'הגענו קרוב מידי לחוף' חשבתי לעצמי 'צריך לסיים את זה עכשיו'
התקרבתי לטווח מסוכן, יוצא מהמים, מודע מאוד לעובדה שאנחנו לגמרי חשופים, מקווה שהערפול יסתיר אותנו, מה שקרה, תודה לאלים, הנחש ירק ארס, כמה טיפות נגעו בי, לעזזאוס, זה כאב! תקעתי את החרב בבטן של הנחש
"עשרים אפס לי, תאכל!" צעקתי בזמן שהוא חזר לטרטרוס, שוב...
הנמכתי את הגל ואז ראיתי מישהו זקן, מאוד, מביט בי במבט המום
'שיט'
חשבתי
"אז... אתה תאמין לי אם אני יגיד לך שדימיינת הכול?" שאלתי וכבר ראיתי נקודות שחורות, כנראה מהארס, שלוש, שתיים, אחת...
הספקתי לראות את אנבת יוצאת מתאי השירותים לפני שהתמוטטתי סופית.
כשפקחתי עיניים ראיתי את אנבת עומדת עם פגיון מוצמד לצוואר של הזקן שראה אותי "חכמולוגית? יש סיבה מיוחדת שאת מאיימת על אנשים רנדומלים?" שאלתי, היא נאנחה בהקלה והתקדמה לכיווני, מורידה מהזקן את הפגיון, היא נתנה לי חתיכה קטנה של אמברוסיה ואז היא הסתובבה אל הזקן
"רוצה להסביר לי מה קרה פה?!" היא שאלה אותו, מסכן, הוא צריך להתמודד עם אנבת כועסת, לא משהו מומלץ... החלטתי לעזור לו כי אני חצוי נחמד
"תרגיעי חכמולוגית, הוא לא עשה כלום" אמרתי ונעמדתי
"רק חבר ותיק שקפץ, או יותר נכון שחה, לבקר"
"כבר?! איך?!" היא שאלה אותי
"אין לי מושג" אמרתי ואז הזקן כיחכח בגרונו, הסתכלתי על אנבת והתחלנו לדבר, ביוונית כמובן
מוח אצה, מה קרה פה?
כרגיל, שמעתי מפלצת, נלחמתי בה, היא פצעה אותי ואני החזרתי לה והרגתי אותה
ומה איתו?
האמת, אני לא יודע, נראה שהוא ראה מבעד לערפול...
מה עושים איתו?
לא יודע, את החכמה מבינינו!
אתה חושב שהוא מודע לאלים?
לא יודע!
אתה לא מועיל, פרסי
היא הסתובבה חזרה אל הזקן
"בוא נלך לדבר במקום פרטי יותר" היא אמרה בנימה של 'אתה תבוא, אם לא ברצון אז בכוח'
הלכנו לבית קפה קטן שהיה ריק
"אז... מה קרה פה?" הוא שאל
"מי אתה" שאלה אנבת בתקיפות, הנחתי לה יד על הירך, להרגיע אותה
"אני אלבוס דמבלדור, ואתם?"
הסתכלנו רגע אחד על השני ואז אנבת משכה משיכה בלתי מורגשת בכתפיים
"אני פרסי ג'קסון וזאת אנבת צ'ייס"
"תגיד... מה אתה יודע על... קסם?" שאלתי בזהירות
"אתם קוסמים?!" הוא שאל ונראה נדהם
הוא מתכוון לבני הקטה? שאלתי את אנבת
לא נראה לי מוח אצה, עכשיו שתוק, עשית מספיק נזק
"אני צריך ללכת... לבדוק משהו" הוא אמר ואז נשמע בום והוא נעלם...