ספר התכתוביות,
גימין וטאהיונג תמיד הולכים בים לריצות, למעלה משנה
שנה שבהם טאהיונג הבין שהתאהב במישהו..
אך האם זה מה שציפה לו?
מקווה שתהנו מהספר~♡
הומור זה שם המשחק בייבי
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
יונגי הלך אל טאהיונג והראה לו את הטוויטר של גאנגקוק. טאהיונג הרגיש את ליבו מנסה לצאת מחזו, דמיינו לכם עולם שבו הכל יפה וכל דבר שרציתם מתגשם. זה התחושה שהרגיש טאהיונג כאילו הכל טוב- אבל הפעם זה לא כאילו... זה באמת ככה גאנגקוק אמר שהוא אוהב אותי.. אני אגיד לו שגם לי יש רגשות אליו! אני אומר לו את זה במסעדה! או ש... .
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
טאהיונג נסע אל המסעדה, כולו מחוייך הוא ראה שיונגי מתקשר אליו אבל לא רצה לענות הוא רק רצה לפגוש את גאנגקוק. אחרי 2 דקות בערך, הוא ראה אותו, את גאנגקוק. טאהיונג רץ אליו ונישק את שפתיו גאנגקוק מיהר לנתק את הנשיקה הפתאומית "מה אתה עושה!?" שאל והיה מעט מזועזע "אתה לא אוהב את זה?" טאהיונג אמר, קצת מבולבל. "לא, למה אתה פשוט בא ומנשק אותי. אני לא אוהב אותך בכלל" טאהיונג הרגיש את עולמו קורס הוא הסתכל עליו במבט חסר הבעה "אני- מילים לא היו בפיו כדי לספר את הרגשות שלו. כאב? מילה קטנה מדי הכאב שהרגיש היה כאב פיזי הוא הרגיש את ליבו הכאוב "אתה- טאהיונג בא לאמר "הלו טאהיונג, אחד באפריל, למה אתה חושב שאני אוהב אותך? אנחנו בקושי חברים" "א-אבל אתה ה-הזמנת אותי..." טאהיונג התחיל לבכות. "אתה רק אופציה ב' " "לא יודע למה..חשבתי שאתה בחור נחמד.." טאהיונג אמר ורץ מהמסעדה בבכי הוא רץ אל הרכב שלו שהיה בחנייה של המסעדה נכנס, נעל את עצמו בפנים ובכה בכה את נשמתו אני רק כלי משחק בשבילו?
_______ פרק אומנם קצר אבל..איך? על מי אתם יותר כועסים עליי או על גאנגקוק👀😂
