ספר התכתוביות,
גימין וטאהיונג תמיד הולכים בים לריצות, למעלה משנה
שנה שבהם טאהיונג הבין שהתאהב במישהו..
אך האם זה מה שציפה לו?
מקווה שתהנו מהספר~♡
הומור זה שם המשחק בייבי
הדמעות שטפו את עיני, ימים לא יצאתי מהבית. לדעת שהאדם שאתה אוהב...שונא אותך- מה לעזאזל אני אמור לעשות, אני לא רוצה להסתכל עליו עוד פעם אחת-
דפיקות בדלת
"לך מפה" אמרתי "טאהיונג בבקשה ,דבר איתנו, ספר לנו מה קרה" "לא רוצה! לך מפה יונגי!"
דפיקות בדלת
קמתי בעצבים מהמיטה והלכתי אל הדלת "יונגי אמרתי לך ללכת- גאנגקוק עמד בדלת. "טאהיונג אנ- טרקתי את הדלת בפנים, לא נותן לו להיכנס.
דפיקות בדלת
"לך מפה!" אמרתי והדלת נפתחה, הוא לא מבין שפה? אמרתי ללכת הוא נכנס? אידיוט. "טאהיונג אני רוצה לדבר איתך על..אתה יודע" הוא התיישב על המיטה לידי. "על מה יש לדבר? אתה לא אוהב אותי וכנראה גם שונא אותי, אני חי באשליה, והכל ורוד ופרחים" אמר טאהיונג בקול קודר. "אבל אני לא שונא אותך טאהיונג" גאנגקוק אמר ושם את ידו על ידי , "גאנגקוק די" אמרתי והרגשתי את הדמעות עולות, את השפה שלי מעתקמת קצת ורועדת. הרגשתי את הצמרמורת הזאת בפנים "די מה?" "די לשחק לי ברגשות" אמרתי והסתכלתי עליו "אני מצטער על היום הזה, אני מצטער שכעסתי עליך" הוא חיבק אותי "אני מצטער טאהיונגי, בבקשה תסלח לי" הוא חיזק את החיבוק בי, "גאנגקוק אני- הוא החזיק בעורפי ידיו מחו את דמעותי "בבקשה תסלח לי טאהיונג" אמר גאנגקוק ופניו היו חתומות ורציניות. "אני לא חשבתי באותו הרגע, לא חשבתי בכלל...בבקשה תסלח לי" הוא הסתכל לתוך עיניי בלע את רוקו וסגר את הלסת שלו. "אני- א-אני.." מה אני אמור לאמר לו? מה אני אמור להרגיש כלפיו עכשיו? אני שונא אותו? אני אוהב אותו? אני בסדר איתו? מה המעמד שלי אצלך גאנגקוק... החזקתי בידיו שעדיין היו עלי וליטפו את לחיי עם האגדולים. הוא התקרב אלי- למה הוא מתקרב... פאק לא הוא הניח את שפתיו על שלי, לא עשה כלום , רק חיבר אותן.. "מה לעזאזל- גאנגקוק!" התנקתי ממנו והסתכלתי עליו במבט שוקיסט "אני חשבתי שאם אני אנשק אותך כפיוס על הטעות שלח זה יעבוד" הוא אמר וחייך איך המוח שלו פריקינג עובד?! רוגע טאהיונג...רוגע.. תמצא את הסנטר שלך.. תתן לו כאפה- סנטר טאהיונג! זה מוזר אבל אני לא כועס עליו, אני מרגיש- סבבה איתו זה מוזר. התיישבתי חזרה על המיטה והוא חיבק אותי חזרה "אני מצטער" אמר גאנגקוק שוב "בוא נלך לאכול ארוחת ערב". "אני די רעב" אמרתי ואחזתי בביטני "גאנגקוק! תקרא לטאהיונג אנחנו אוכלים" אמר הוסוק. "בסדר!" צעק גאנגקוק חזרה, "יאללה בוא" גאנגקוק חייך , נישקתי אותו בלחי ויצאתי לפניו לא מספיק לראות את תגובתו. התיישבתי על הכיסא, הקערות עם המוקפץ היו כבר מלאות וקערת סלט הייתה גם כן על השולחן. "בואו נאכל" הוסוק התיישב על הכיסא מול גימין , גין התיישב מול גימין וגאנגקוק התיישב מולי.. הוא...מסמיק? כל הארוחה הוא לא הסתכל עלי, "וואו אני שבע" אמר הוסוק "אכלת שלוש מנות אידיוט, מה ציפית שיקרה?" גימין צחק עליו. "אני חושב שכדאי שאני אלך הביתה.." אמר גאנגקוק והסתכל עלי לשבריר שנייה והסתכל ישירות אל יונגי "מה למה? תשארו לישון" גין אמר ושתה מהמים. "כן, יש חדר אורחים תשארו שם" אמר יונגי, מחזק את דבריו של גין. "אני ישן בחדר אורחים!" אמר הוסוק ורץ לשם, "לאכול זה מעייף כל כך" הוא צעק מהחדר ונרדם. "בואו נראה, יונגי וגימין ביחד בחדר אז לא. חדר האורחים , גאנגקוק רוצה לישטן עם הוסוק במיטה?" "לא!" גאנגקוק כמעט נחנק מהמים "טראומה" הסביר יונגי "אצלי אתה לא תישן, אני אעיף אותך בשנייה הראשונה" אמר גין כאילו זה מובן מאליו. "למה שתעיף אותי?" גאנגקוק שאל והרים גבה "אני לא ישן עם מישהו אם זה לא הבן זוג שלי או גימין" "מה הופך אותי שונה מגימין?" "גימין תינוק. הוא ישן איתי כשיש לו סיוטים" אמר גין, לא חוסך בפרטים "גין! ימביך!" "תישן אצלי" אמר טאהיונג ושיחק עם הנודלס שלו בקערה , כולם הסתכלו עליו."אתה בטוח?" שאל גאנגקוק "כן" ענה טאהיונג והמשיך לשחק עם הנודלס. "אוקי יופי!" אמר גין בלי באמת להיות מודע למה שקורה-
כולם הלכו לישון. רק גאנגקוק ער, המשפט של טאהיונג עובר בראשן שוב שוב
"אני מחבק מתוך שינה אז..אם אתה מרגיש לו בנוח תוזיז אותי"
גאנגקוק חיבק את טאהיונג חזרה כשטאהיונג ישן בזרועותיו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
