שם הפרק: אנשי מערות וברווזונים
מכירים את זה שאתם עושים שעווה?
או שאתם עושים עם סכין גילוח?..
אז זהו- שגאנגקוק לא מכיר את זה.
"גון פאקינג גאנגקוק!" צעק טאהיונג על גאנגקוק שהסתובב בגופייה ובוקסרים. "אתה מוכן להעיף תשיער הזה ממך?" אמר בשילוב ידיים.
"בפעם המאה אני לא עושה קרחת" אמר גאנגקוק, מלטף את באם. "תתגלח עכשיו איש מערות! אם אתה לא מתגלח כולך..אני לא יורד לך יותר אף פעם" אמר טאהיונג, הא! יש לי נשק נגדו! חשב,
"לעזאזל איתך" אמר גאנגקוק.
לא עברו כמה דקות וגאנגקוק היה על שולחן הניתו- כלומר השולחן בסלון. גימין היה לבוש בחלוק אמבטיה לבן, משקפת כחולה כפפות גינון.
"הוסוק! מספריים!" צעק גימין והחל לקצץ את השיערות של גאנגקוק ברגליו, "לאא!! לאא!!" גאנגקוק צווח.
יונגי וטאהיונג תפסו בידיו של גאנגקוק שלא יזוז .
"לאא" צווח גאנגקוק,
"ועכשיו! לחלק הכי כיף!" אמר גימין וצחק צחוק מרושע.
הוא לקח שעווה רותחת ומרח על רגליו של גאנגקוק "פאק!!" צרח גאנגקוק "אנחנו עושים עם סכיןן לא שעווה!!" אמר ורצה לברוח,
טוב..הוא ניסה . "בלי לקלל טמבל" אמר הוסוק וגאנגקוק הסתכל בפניו של טאהיונג, מחפש רחמים.
גימין הניח את נייר השעווה עליו, ותלש את אותו האחד מרגלו של גאנגקוק.
"פאקינג שיט!!"
"בלי לקלל!!"
גימין הניח שוב ותלש מכל הלב. "אחח ברווזים באגם לוך נס!!" צווח גאנגקוק את הדברים שעולים לו לראש.
הרי אם יקלל..גימין יהרוג אותו.
גימין הניח שוב שעווה וגאנגקוק שוב צעק;
"מסיבת מדפסות!"
"מנגואים שחורים!"
"אעא פאקינג שיט!!" צווח לבסוף כשסיימו את הרגליים שלו.
"סוף סוף אתה נקי!" אמר טאהיונג ונישק את שפתיו של גאנגקוק
"לא ולא" אמר גימין והביא את המבער "ווטפאק!" גאנגקוק צרח ונפל מהשולחן,
בורח למאחורי טאהיונג "בוא לפה אני צריך לשרוף לך את הזין!"
"היי עד הזין!" צעק טאהיונג והפעם הגן על גאנגקוק, "שזה נוגע לזין שלי פתאום כן אכפת לך?"
"ברור" אמר טאהיונג, "ולא סיימנו".
יונגי וטאהיונג תפסו את גאנגקוק ושמו אותו בחזרה על השולחן וגימין צחק ברשעות עוד הפעם, צחוק מרושע כל כך שהשדים פחדו.
הוסוק הסתכל עליו במבט של 'אחי מה יש לך'
"נזכרתי במשהו מצחיק מהבוקר" אמר גימין וכיחכח בגרונו.
שם את פיסת השעווה על הזרועות של גאנגקוק, "לא..לא..לא!! גימין לא!" גאנגקוק ניסה לעצור את גימין מלהוריד את שערות היד הגבריות שלו , "גימין כן!" אמר גימין ותלש את השעווה. "ברווזונים במדי צבא!" צווח גאנגקוק בכאב.
"תגיד ברווז הרביץ לך בילדות..?"
"רוברט הזה.." מלמל גאנגקוק.
"אני לא מאמין שברווז הרביץ לך"
"שנמשיך במעשי הרשע?" שאל גימין וחייך חיוך מרושע יותר. "בבקשה לא.."
"אם תעשה את זה..אני ארכב עליך" אמר טאהיונג וגאנגקוק לקח את השעווה ועשה לעצמו.
"ינואש"
"לא מכחיש"
___
מה אני עושה עם חיי?
האמת- אני אכלתי נאצ'וס.. ושתיתי פטל, (כמה בריאות) ואמרתי לעצמי.. היי למה לא לכתוב פרק על הסבל וטראומות הילדות של גאנגקוק?..
אז- זה מה שקרה ^_^
בחיים לא ימאס לי מהספר הזה
מקווה שאהבתם~
YOU ARE READING
𝚃𝚑𝚎 𝙱𝚘𝚢 𝙵𝚛𝚘𝚖 𝚃𝚑𝚎 𝙱𝚎𝚊𝚌𝚑// Teakook✔︎
Humorספר התכתוביות, גימין וטאהיונג תמיד הולכים בים לריצות, למעלה משנה שנה שבהם טאהיונג הבין שהתאהב במישהו.. אך האם זה מה שציפה לו? מקווה שתהנו מהספר~♡ הומור זה שם המשחק בייבי
