larry stylinson- basketball

Part 5

נקודת מבט הארי:

״יש לך משהו לאכול?״ שאל לואי ועבר להסתכל לעברי ״אני בדיוק באתי להכין פסטה...רוצה להשאר לארוחת צהריים?״ לואי הסתכל עליי למשך כמה שניות והיה נראה די אדום..אולי הוא לא מרגיש טוב,
התקרבתי אליו והושטתי את גב ידי לעבר המצח שלו, ״אתה מרגיש בסדר?״ שאלתי
״א-אני..אהעה..כן וכן אני אשמח להשאר לאכול פה, אני רק אודיע לאמא שלי״ אמר לואי
״סגרנו״ אמרתי בעודי הולך למטבח ופותח את השקית של הפסטה
באותו זמן ראיתי מזווית העין שלי את לואי בוהה בי וכנראה מנסה לומר משהו
״מה קרה?״ אמרתי
העיניים שלו ירדו למטה ואז ההבנה נחתה עליי
״מצטער״ מילמלתי בזמן שהתקדמתי במהירות לעבר החדר הכי קרוב
אני לא מאמין שבכל הסיטואציה הזאת הייתי עדיין עם בוקסר
שיט אני נישקתי אותו עם בוקסר
היום הזה לא יכל להיות יותר גרוע.

-נקודת מבט לואי-

הארי נמצא בחדר שלו כבר די הרבה זמן
אני עדיין לא מאמין שזכיתי במבט חטוף לעבר הבוקסר שלו
כמו שחשבתי יש לו גוף מדהים ואני לא מתחרט שנעצתי מבטים.
הארי עדיין לא יצא ולרגע חשבתי שהוא קפץ מהחלון ועזב אותי פה לאכול פסטה לא מוכנה לבד,
אבל הוא קטע את מחשבותי ויצא מהחדר
עם מכנס התעמלות וללא חולצה
״יום כביסה״ הוא מילמל שראה את המבט שלי נח על החזה שלו
איזה בושות
הוא התחיל לשים את הפסטה בסיר ולא הצלחתי להספיק לבהות בשרירי ידיים שלו.
הוא ראה שנעצתי מבטים והבזק של החיוך וגומה צצו בפניו המהממות..
הסמקתי קלות והרגשתי כאב באזור המכנסיים שלי
שיט פאיקנג שיט
למה מכל הרגעים עכשיו עומד לי
סובבתי את הגב שלי אליו כל כך מהיר שחשבתי לרגע שאני עומד ליפול
״איפה השירותים?״ שאלתי במהירות
הוא ראה?? אני מקווה שלא, פליז שהוא לא ראה
״בסוף המסדרון״ הארי אמר ועדיין התעסק בפסטה הארורה הזאת.
הלכתי במהירות לכיוון המעבר, אני חייב להיות רחוק ממנו כרגע.
אבל ברצינות הבית הזה ענקי אני בקלות יכול ללכת לאיבוד פה.
אני עדיין לא יודע מה לעשות עם ה״מקרה חירום״ שצץ לי כרגע במכנסיים אבל אני אבין את זה מאוחר יותר.
הפסקתי ללכת ברגע שראיתי דלת אדומה עם מדבקה של כדורסל עליה
אל תכנס אל תכנס אל תכנס אל תכנס
נכנסתי
החדר היה עצום!
היה שם שולחן גיימינג שחור ולידו מדף עם מלא ספרים.
זה די חמוד שיש לו תחביב של קריאה.

סובבתי את ראשי וראיתי על אדן החלון לפחות 17 גביעים ויותר מידי מדליות
צפוי מהאלוף שנמצא באחת הקבוצות הטובות במדינה.
נכנסתי עמוק יותר לחדר והדחקתי את ההרגשה שמה שאני עושה מטומטם לגמרי
הלכתי לכיוון השידה הקטנה שלו וראיתי עליה תמונה שלו קטן כנראה בגיל 5
אני לא מסוגל למה הוא תמיד נראה טוב
היה בי דחף לפתוח את אחת המגירות
מה יש לי כבר לפספס
שלחתי את ידי למגירה הראשונה ופתחתי אותה לאט
״אוי לא״ מילמלתי והרגשתי סומק מציף את לחיי בזמן שראיתי את הכמות קונדומים שמונחים שם
סגרתי את המגירה במהירות לפני שאספיק לתת למחשבות מסויימות לצאת.
הסתכלתי לעבר המיטה שלו
והיא הייתה פאקינג ענקית
ראש המיטה היה בצבע שחור מט והמצעים היו מבולגנים נורא
מעניין מה הוא מסוגל לעשות במיטה הזאת..
אוי לא לא לא לא תפסיק לחשוב
חתיכת אידיוט, עוף מפה אתה לא צריך להיות כאן
״אני רואה שאהבת את החדר״ נבהלתי למשמע הקול של הארי
סובבתי את ראשי מודע עדיין לזה שעומד לי
״האוכל מוכן, עדיין רעב?״ הארי שאל והקול שלו לא עזר לחבוב שלי למטה
אלוהים היום הזה עומד להיות ארוך
״הכל טוב?״ הארי שאל ומבט משועשע נח על פניו.
לא הכל לא טוב
לא טוב בכלל
הסתכלתי סביב החדר ומבטי נח על מדף הספרים שלו ״אתה קורא?״ שאלתי בנסיון לשנות נושא
״לאחרונה לא היה לי זמן בגלל האימונים״ אמר בעודו עדיין מביט בי
אלוהים מה אני אעשה עכשיו
״לא אמרת שאתה הולך לשירותים?״ שאל הארי
״בוא נלך לאכול לפני שיתקרר, לך אתה קודם״ אמרתי במהירות ושילבתי ידיים
הארי עדיין הסתכל עלי לכמה שניות והחיוך שלו ירד
״אתה כועס עליי?״ לחש
סובבתי את ראשי, אני חושב שלא שמעתי נכון
״מה?״
״לא משנה, בוא נלך לאכול״ הוא הסתובב ויצא מהחדר
אוח, אני רוצה לחפור את הבור הכי עמוק שיש ולקבור את עצמי שם!!
הארי מזג לי קצת מהפסטה
וואו היה לזה ריח פשוט מדהים
״זה נראה מעולה״ אמרתי לו והוא השיב לי חיוך
בחלדלסלגלדלבלכלכללהךגחבלכ אני יכול להסתכל על הגומה המושלמת הזאת נצח
״אתה כועס עליי?״ שמעתי שוב ושוב את הארי בתוך המוח שלי
למה הוא שאל את זה ? זה בגלל הנשיקה? אולי בגלל זה הוא רוצה שנהיה רק חברים?? הוא חושב שאני שונא אותו? בגלל שנישק אותי ללא רשותי?
המשכתי לחשוב ואפילו לא שמתי לב שהארי מסתכל עליי, ״אם תחשוב יותר מידי בסוף יצא לך עשן מהראש״ גיחח והכניס עוד מזלג עם פסטה לתוך הפה. גיחחתי אחריו.
ראיתי את קו הלסת שלו זזה בקצב שלעס את הפסטה, הוא כזה מושך גם שהוא אוכל.

״מצטער פשוט לא בכל יום רואים תינוק חמוד שכזה״ השבתי לו
הארי כמעט נחנק ״אוי לא אתה ראית את התמונה?״ שאל וסומק הציף את לחייו
״אולי״ אמרתי משועשע שהצלחתי להביך אותו
״אני לא מאמין עליך״ הוא אמר והניח את היד שלו על הראש
״חייב לומר שנראת כמו קציצת בשר״ אמרתי והרגשתי פתאום מאוד פתוח איתו
כאלו הכרתי אותו אישית כל חיי ולא שחקן שהערצתי שנים.
״אז אתה רוצה לומר לי שאתה לא נראת כמו קציצת בשר?״ הארי שאל אותי וספק צץ בפניו
״אני הייתי התינוק הכי כוסי שאי פעם תראה״ אמרתי ונהנתי מהצחוק הסקסי שהוא השמיע ״ברצינות יכלתי לדגמן לנייר טואלט״
״אני לא מאמין לך״ הוא אמר ולא הצליח לעצור את הצחוק שלו
״הייתי מראה לך אבל היית מסתנוור מהיופי עד לרמה של עיוורון״ אמרתי והרגשתי שפניי כואבות מהחיוך הענק שנמצא עליהן
״אני אשים משקפי שמש״ הארי אמר בעודו מחייך חיוך גדול
זה כל כך מספק שאני אני!! הצלחתי לגרום לו לחייך ככה.
״אבל אני עדיין חושב שאני הייתי קציצת בשר סקסית יותר״ הארי אמר והלא הפסקתי לצחוק
הארי לא הוריד את המבט שלו מעיניי
״ יש לך חיוך יפה״ הוא אמר
והרגשתי שהלב שלי מתפוצץ קם לתחיה ואז דורס את עצמו עם מכונית טסלה חדשה
״מי שמדבר, אם לא היית שחקן כדורסל הייתי מאמין שאתה מדגמן״ אמרתי והצבעתי לעברו.
וכך שנינו המשכנו לאכול עם חיוך ענקי על הפנים.

—————————————————

כן.. עוד פעם פרק ב3 לפנות בוקר😁
אני חושבת שזה בינתיים הפרק הכי אהוב עליי היה לי כיף לכתוב אותו (נ.ב תודה לחברתי הטובה שעזרה לי המון💖)
מקווה שאהבתן/ם את הפרק הזה ונהנתן/ם לקרוא אותו 😇
תודה שוב לכל הקוראים ולכל התגובות וההצבעות
אוהבת🤍🤍