larry stylinson- basketball

Part 30 - פרק אחרון

נקודת מבט הארי:

״הילד קקה הזה אמר שהוא 5 דקות פה וכבר עברה חצי שעה!! ברצינות שאני עומד לגמור עליו״ התעצבן לואי בזמן שהרים מהאוטו את ציידנית השתיה והניח על גבו.
הרמתי גבה וגיכחתי לעצמי ״מקנא בו״ אמרתי.
לואי נעצר והפנה את מבטו המבולבל אליי, הוא הסתכל עליי במשך כמה שניות וכשהבין למה התכוונתי לחיו נצבעו באדום.
״הארי!״ הוא צעק וזרק עליי בקבוק קולה ״חתיכת סוטה.״

״מה?״ צחקתי והסתכלתי עליו במבט תמים, ״אתה הסוטה היחידי פה.״ אמרתי והרמתי את הבקבוק חזרה לצידנית.
לואי גילגל עיניים ואמר ״לך תעשה משהו מועיל ותקח את הפיצות מהאוטו.״
״אתה רומז שאני לא עושה מספיק? אה? אדון טומלינסון?״ חייכתי והגבתי לו בסרקיזם, הוא הניח את הציידנית ליד הים וכשהסתובב לעבר האוטו הוא אפילו לא הסתכל עליי.
״לואיייייי״ ״לללללוווואייייי״
״אני מתעלם ממך״ הוא אמר וגיכחתי לעצמי.
״שמתי לב״ התגנבתי מאחוריו והרמתי אותו לאוויר.
״הארי!! מה אתה עושה?! תוריד אותי!״ הוא צחק וצווח.
״אם תתעלם ממני אני אזרוק אותך לים!״
״לאאאא מצטערררר לאאא״

״הם נראים כל כך חמודים שזה כבר מגעיל״ שמענו את קולו של ליאם ואני ולואי סובבנו את ראשנו.
״הם נראים כמו זוג שימפנזות״ זאין מילמל בקול רם.
״אני חושב שראיתי את אותה הסצנה בנשיונל ג'יאוגרפיק״  אמר נייל ואני גיחכתי.
״נייל!!״ זעמו של לואי חזר אליו בשניות והורדתי אותו לריצפה ״אתה עומד למות היום!״ הוא התקדם לעבר חברו הטוב בזעם ״אמרת 5 דקות!״
״רגע לפני שאתה מפוצץ לי את הפרצוף עם הכפכפים שלך יש לי הסבר לזה!״ נייל ניסה להגן על עצמו.
״אם אתה עומד לומר לי שסבתא שלך התחילה איתך קרב בלוני מים באמצע הסלון אז תחסוך את זה ממני״
״אבל זה באמת מה שקרה!!״ נייל התבכיין ״למה אף אחד לא מאמין לי בעולם הזה?!״

זאין התקרב אליי ותפח על כתפי ״נראה שדברים הולכים בניכם מצויין״ הוא אמר מבעד הקולות הרועשים של לואי ונייל.
הסתובבתי לעברו והרמתי גבה, ״ ברצינות? זוג שימפנזות?״ אמרתי לו והוא הרים את כתפיו.
״זה הומופובי! אני אדווח עליך.״ אמרתי בציניות.
״מה שתגיד, אתה בא לעזור עם האוהלים שימפנז?״ הוא התעלם ממני והתחיל ללכת.
״שימפנזה, אין דבר כזה שימפנז.״
״מה שתגיד שימפנז.״

-
״ואז היא הוציאה בלון מים מהכיס שלה ואמרה לי ׳אם אתה רוצה לצאת מפה תצטרך לעבור אותי!׳״
״נייל ברצינות תפסיק להמליץ לסבתא שלך על סדרות פשע בנטפליקס זה לא עושה לה טוב.״ אמר לואי.
״האישה הזאת תקח אפילו מפאבלו אסקובר השראה אחי״ נייל נאנח.
״מישהו יכול להושיט לי יד פה? האוהל עוד שניה מתפרק.״ ליאם צעק.
״כן רגע!״ צעקתי ובאתי לקום אבל אז נייל עצר אותי ״זה הרגע שלי להוכיח את עצמי אחי.״ הוא אמר ואז רץ לעבר ליאם.
״זה רעיון טוב לתת לנייל לעזור בבניית אוהל?״ שאלתי את לואי.
״לא.״ הוא ענה בלי היסוס.
״לואי הארי! לכו לקנות עוד קצת בירות!״ זאין צעק לנו ״עוד מעט שאר החברה מגיעים.״
לואי נאנח ״רק סיימתי לבנות את האוהל הזה, אין לי כוח לזוז.״
חיוך עלה על פניי שצץ במוחי רעיון, תפסתי ברגליים ובגב של לואי והרמתי אותו לאוויר.
״הארי מה יש לך עם להרים אותי לאוויר היום?״ הוא התלונן אבל לא התנגד לי.
״מה אתה מקטר, שנינו יודעים טוב מאוד שאתה נהנה להיות מוחזק בין שתי ידיי.״ אמרתי והתחלתי להתקדם לכיוון של הקיוסק.
הוא הניח את ידו על הלחי שלי וחייך חיוך שובב.
״אולי״ לחש אחרי כמה שניות.
״אולי?״ הסתכלתי עליו וליקקתי את שפתיי.
הוא השפיל את מבטו אל החזה הבנוי שלי והסמיק.
הוא הרים את עיניו הגדולות חזרה אליי והסתכל עמוק בתוך עיניי.
אלוהים ישמור, הלב שלי השתולל בחזה.
לפעמים שהוא מסתכל עליי ככה אני לא מבין איך יצאתי כל כך בר מזל.
הורדתי אותו אל הריצפה והנחתי את ידי על הלחי שלו.
הוא הבין אותי והתקרב לנשק אותי אך פתאום שנינו שמענו צעקה מרחוק.
״זה הארי סטיילס?!!?!!״ קול של ילד קטן נשמע, נלחצתי בטירוף והתרחקתי מלואי בשניה.
סובבתי את גבי וראיתי את הילד רץ לעברי,
״זה באמת אתה! אפשר תמונה? אני מעריץ ענק!״ הילד הזה שאל אותי וניסיתי להרגיע את הנשימות שלי.
הייתי כל כך לחוץ שמישהו יראה אותי מנשק אותו.
״בטח״ חייכתי חיוך מזוייף וניסיתי לא להסתכל על לואי, אני בטוח שהוא מאוכזב ממני בטירוף עכשיו.
״אני אחכה לך בקיוסק״ קולו של לואי נשמע ואחריו צעדים, לא הצלחתי להבין את הטון שלו.
״בטח״ אמרתי וניסיתי להתעלם מהאי נוחות שהרגשתי.