larry stylinson- basketball

Part 17

נקודת מבט לואי:

נשמתי עמוק ,עמדתי מול דלת כניסת הבית של הארי והכנתי את עצמי נפשית להכנס.
עבר זמן מאז מה שקרה, שיחררו את הארי בשישי האחרון ונתנו לו מרשם של כדורים, וכנראה שהוא צריך לבקר פעם בשבוע בבית החולים כדי להחליף תחבושות ולבדוק שהפצע לא מזדהם.
אמא של הארי עכשיו עברה להתגורר אצלו באופן זמני ומטפלת בעבודות הבית רוב הזמן, לפעמים גם אחותו באה לעזור.
בכנות, הרגשתי די אשם בהכל.
הרגשתי שכל זה קרה באשמתי, הוא הקשיב לי ובגללי הוא נפצע.
המעט שיכולתי לעשות זה להיות איתו ,לדאוג לו ולנסות להקל על אמא של הארי בעבודה.
ועכשיו אני עומד להכנס לביתו אחרי שלושה ימים שלא ראיתי אותו בכלל.
בלי לחץ, קלי קלות נכון?

פתחתי את הדלת עם מפתח ספייר שמיס אן (אימו של הארי) הכריחה אותי לקחת וריח הבישולים הכה בי כמו ברק, הורדתי את נעליי ליד השטיח וצעדתי לעבר המטבח לקחת את התרופות.

כשנכנסתי ראיתי את מיס אן עם גבה מופנה אליי, ״שלום לך״ אמרתי לה.
היא נבהלה והסתובבה לעברי במהירות כאשר אחזה בידה כפית עירבוב המוכתמת ברוטב עגבניות והייתה מוקפת בסירים.
לקח לה כמה שניות להזכר ולהבין מי אני ואז היא חייכה בחמימות וטוב לב ״לואיצ׳וק! סוף כול סוף קפצת לבקר״ חייכתי והסמקתי למשמע הכינוי הביאה לי.
נכנסתי לבפנים ,״אני מפריע?״ שאלתי בהיסוס והנחתי את הטלפון שלי על האי במטבח.
״כמובן שלא!״ מיס אן אמרה, הניחה את הכף בתוך הסיר וניגבה את ידה בסינר. ״בעצם הגעת בדיוק בזמן,אני צריכה את עזרתך״. מיס אן לקחה צלחת מרק גדולה מהדלפק וביד השניה הביאה לי כמה קופסאות של כדורים.
״תעלה למעלה לחדר שלו, ותדאג שהוא אוכל הכול! ואז לוקח את הכדורים״ היא העבירה לידי את צלחת המרק הענקית והכדורים והמשיכה בדבריה ״אני צריכה לסיים לשאוב פה אבק ואז ללכת לעבודה.״
״בסדר גמור, מיס אן״ חייכתי אליה והיא והסמיקה ״תקרא לי אן ילדון״ אמרה והניחה את ידה על הלחי.

פתחתי את דלת חדרו של הארי עם הרגל. איכשהו הצלחתי ונכנסתי לחדר שלו, נזהר לא לעשות יותר מידי רעש.
עדיין קצת מביך לי לידו אחרי כל מה שקרה ב-כן הבנתם, לא ממש יצא לנו לדבר על מקרה הנשיקה.
הנחתי את קופסאות הכדורים על השולחן שלו והתקדמתי לעברו עם צלחת מרק בידי.
״חחחחיייאאח״ נבהלתי למשמע קולות הנחירה של הארי.
״חחחחחחעייאע!״ שמעתי אותו שוב והתאפקתי לא להתפקע מצחוק.
הנחתי את הצלחת מרק על השידה והתישבתי בקצה המיטה.
אולי זה ישמע מוזר ואובססבי אבל היה נחמד לצפות בהארי ישן בשלווה.
אבל לבסוף החלטתי להעיר אותו, זה מרושע אני יודע.
הקדמתי לעברו וניערתי אותו בידי.

כאשר נכנסתי לביתי לא חשבתי שאני אעמוד בכניסה לחדרי עם מחבט בייסבול מוכן להכות את הפורץ שפרץ לבתי.
או שני פורצים?
לפני שתשאלו לואי- מה לעזאזל?!
תנו לי להסביר,