larry stylinson- basketball

Part 26

נקודת מבט לואי:

״בוקר טוב יא בני ז*נותתת״ התעוררתי לקול צעקה המלווה במוזיקת טרנסים וכרית ענקית שנצלפת בפניי.
ניסיתי לפתוח את עיניי וכששיפשפתי אותן בנסיון לסלק את קורי השינה ראיתי את האנה מסתכלת עלינו, ערנית מתמיד.
״מה לעזאזל״ שמעתי מילמול צרוד לצידי, סובבתי את ראשי וראיתי את הארי מאחורי.
למה אנחנו ישנים ביחד?
אה
רגע אחד

כיאלו בבת אחת כל הזכרונות מאמש חזרו אליי ופרפרים השתוללו בבטני.
התחלתי להסמיק בעודי נזכר בנשיקה שחלקנו ובשיחות החמודות שניהלנו בשעות המאוחרות של הלילה.
״קומו! יש לנו יום ארוך לפנינו!״ האנה זרחה מאושר והתחילה למשוך את השמיכה שלנו ״אתם תחזרו הביתה ואני אכסח את הנכד הדביל שלי״ היא חייכה חיוך קורן.
הארי נאנח ומשך אותי לחיבוק ״לכי״ הוא מילמל ״אני עסוק״.
״יש לכם 5 דקות״ האנה שלחה לכיוון הארי מבט מרוגז ״אני מאוד מקווה שלא אצטרך להחליף מצעים״ היא מילמלה כאשר יצאה מהחדר וסגרה אחריה את הדלת.
ואז נשארנו, רק שנינו.
סובבתי את כל גופי אל הארי והוא לא הוריד את החיבוק ממני.
״הארי״ לחשתי לו ״צריך לקום.״
כששמע אותי הוא מיצמץ כמה פעמים ואז חייך חיוך ישנוני כשראה אותי.
״בוקר טוב מותק״ הוא מילמל בקול צרוד ושיפשף את העין שלו.
הרגשתי את לחיי בוערות, הוא קרא לי הרגע מותק?
אני מקווה שזה יהפוך להרגל.

״בוקר״ מילמלתי ושלחתי את ידי לשחק לו בשיער, התלתלים המבולגנים שלו היו כל כך נעימים ובגלל הזריחה הם ניצנצו.
הארי לא הסיט את מבטו ממני, ״אתה יודע״ הוא מילמל.
״מה?״ שאלתי והמשכתי לשחק בתלתלים שלו, הוא חייך חצי חיוך ״אני חושב שחיכיתי לרגע הזה עוד מהשניה הראשונה שפגשתי אותך.״
חייכתי, לקח לנו המון זמן, אבל זה קרה.
״כן, אני חושב שגם אני.״
בלי שום התראה הארי תפס בעורף שלי ומשך אותי לנשיקה רטובה, לשונו הסתבכה בשלי ופרפרים ריקדו בבטני.
ברגע שהתנתקנו טעם מר התפשט בפה שלי.
עשיתי פרצוף חמוץ ״אתה דוחה״ אמרתי לו,
הוא גיחך ״לא אהבת את הטעם של הבוקר?״
״לא, תצחצח שיניים״
״לא רוצה״
״לך תצחצח דוחה אחד״
״בחלומות שלך״ הוא אמר ואז נישק אותי שוב במהירות.
״איכס!״ צווחתי והוא צחק.
״אתה עושה את זה בכוונה!״ אמרתי בקול מעוצבן ואז קפצתי עליו, ״אתה תשלם על זה!״.
הארי הרים גבה ״מה אתה מתכנן לעשות לי?״ הוא שאל בקול צרוד וסקסי, הסמקתי והוא ניצל את ההזדמנות והתהפך עליי ״שלא תעז!״ התחלתי לצחוק בהיסטריה כשהוא התחיל לדגדג אותי במותניים.
״אתה לא תגיד לי מה לעשות״ הוא חייך חיוך זדוני ועבר אל הבטן.
״לא! לא!!״ צווחתי ומרוב צחוק כמעט התעלפתי.
״תכנע״
״נכנע! נכנע! אלוהים אני נכנע רק תפסיק!״
הוא עזב אותי והתנשפתי בכבדות, ״אתה חתיכת-״ לא הספקתי להשלים את המשפט כי אז האנה צעקה מהמטבח,
״יש לכם דקה לרדת אחרת אני באה עם רובה מים ותאמינו לי לא ארחם עליכם״
״כמובן שיהיה לה רובה מים״ הארי מילמל, ״רואים שהיא ונייל משפחה״
״אני עדיין לא מאמין שפגשנו את סבתא שלו בזמן שהלכנו לאיבוד באמצע יער, מה הסיכויים?״ מילמלתי, עדיין מתנשף.
הארי קם מהמיטה והלך לכיוון השירותים, ״אתה יודע במקרה מה השעה?״ הוא צעק.
סובבתי את ראשי אל השידה ולקחתי את הטלפון שלי, ניסיתי להדליק אותו אבל הסוללה מתה.
הו יופי, אני לא רוצה לדעת את כמות ההודעות מאמא שלי, נייל וליאם.
לקחתי את הטלפון של הארי והדלקתי אותו.
״רבע לשש״ אמרתי
״מה??? הזקנה המטורללת הזאת!״ שמעתי את הארי מתלונן מהשירותים.
והסכמתי איתו
היא לא נורמלית.
למה היא העירה אותנו כל כך מוקדם??
״אלוהים האנה את משוגעת..״ מילמלתי לעצמי
בזמן שנכנסתי דרך הטלפון של הארי לשיחות בנסיון להתקשר לאמא שלי ולעדכן אותה במה שקרה, אבל לא היה ווי פיי ואינטרנט בכלל בבית הזה.
בכל זאת, אנחנו די ביער.
נאנחתי, אני מקווה שאחרי שנחזור הארי לא יואשם בחטיפת נער קטין..