larry stylinson- basketball

Part 18

נקודת מבט הארי:

-שבועיים לאחר מכן-

התקדמנו לעבר המכונית לאחר שיצאנו מבית החולים עם תחבושות חדשות ונקיות.
הימים האחרונים היו כל כך פאקינג מחורבנים.
אני קם, אוכל, חוזר לחדר בוהה בתקרה בלי מעשה עד הלילה והולך לישון, חסרה לי ההרגשה שאני קורע לעצמי את התחת במכון או במגרש עם זאין והקבוצה שלי.
והקיטורים של אמא שלי לא ממש עזרו למצב.
״בלי כדורסל לחודש הארי אתה הבנת אותי?,״ שמעתי את אימי שואלת בפעם המאה מאז שהשיחה עם הרופא הסתיימה. ״אני לא צוחקת! אתה נעשית פזיז בזמן האחרון והעובדה שאתה כבר לא גר איתי לא עוזרת ללחץ שלי.״ אמרה ועזרה לי לשבת במושב הקדמי ליד הנהג.
״כן אמא,״ אמרתי ונאנחתי ״אני קלטתי אותך כבר בפעם הרביעית שאמרת את אותו הדבר, את לא צריכה להזכיר את זה שוב ושוב.״ השבתי לה, עייף מכל הבדיקות ומבואס מזה שאני לא יכול לשחק כדורסל בזמן הקרוב.
״חומד שלי..״ היא נאנחה כשראתה את המבט על פניי וסגרה את דלת האוטו.
הייתה שתיקה בזמן שהיא נכנסה וחגרה, אבל היא הפרה אותה בדיוק כשהתחילה להתניע את האוטו.
״אני יודעת שאתה מרגיש כיאלו לוקחים לך חתיכה מהלב לחודש הקרוב. אבל אני רוצה שלפחות תנסה להתנהג כמו אנשים צעירים בגילך ולא למכור את הנשמה שלך למשחק הזה״ היא הזעיפה את פניה. אמא לא ממש מתה על כדורסל, אבל אני שמח שהיא מעולם לא עמדה בדרכי.
״צעירים בגילי?״ גיחכתי, ״אמא אני בן 24 מה כבר אנשים בגילי עושים״ 
״יוצאים לבלות ומבזבזים את השנים האלו על טיולים הארי.״ אמרה אמא כאלו זה מובן מאליו.
גילגלתי את עיני ואמא כיחכחה בגרונה,
״בקיצור מה שאני מנסה לומר כאן הארי,״ היא אמרה ולפתה את ידי בידה. ״אני רוצה שיהיו לך עוד זיכרונות משנות ה20 שלך שהן לא קשורות בעיקר לכדורסל.״
״את לא צריכה לדאוג מזה אמא״ אמרתי ונאנחתי.
״אולי שתוריד את התחבושות תצא לטיול קצר?״ אמא שאלה ועינה זהרו כאלו הרעיון הלהיב אותה.
״אני לא טיפוס של טיולים אמא״
״אתה יודע שהכרתי את אבא שלך בזמן שטיילתי במקסיקו?״ אמא המשיכה בשלה והסמיקה כשנזכרה בסיפור ההיכרות שלהם.
״קשה לשכוח שאת מזכירה את זה כל שנה״ אמרתי לה וחייכתי.
״אם כבר מדברים על זוגיות,״ היא נכנסה לשביל הגישה של ביתי ״למה לואי לא בא כבר שבועיים?״ היא חנתה בחניה וסובבה את ראשה אליי ״רבתם או משהו?״.
לרגע חשבתי שלא שמעתי נכון, בן זוג? לואי?
מה
״על מה את מדברת אמא״ עניתי לה ושיחררתי את החגורה.
״צודק, צודק. סיימתי לפלוש לך לחיים הפרטיים״ היא אמרה ויצאה מהדלת.
הייתי עייף מידי בשביל לשאול אותה שאלות, אבל ידעתי שאני כל כך עומד לספר ללואי על זה הוא יצחק בטירוף שיגלה שאמא שלי חושבת שאנחנו זוג.

״מה אתה רוצה לאכול חומד?״ שאלה אימי בזמן שנכנסנו בדלת ביתי,
גילגלתי עיניים, כנראה היא שכחה שלפני חצי שעה אכלנו פסטה.
״אמא אני נשבע לך שיום אחד אתפוצץ מכמות האוכל שאת מכריחה אותי לאכול״ אמרתי וטפחתי על ביטני.
מאז שאני בהפסקה מהאימונים אני לא שומר על תזונה נכונה,
אם ארצה לחזור לעניינים במהירות אצטרך לחזור לסדר הקבוע שלי בכל מה שקשור לאוכל, אבל כמובן שגברת ״אני סחבתי אותך בבטן 9 חודשים וזאת התודה שלך?״ לא תאפשר את זה.
״תן לי לפנק אותך חומד, עד שיש לי זמן איתך״ אמרה וצבטה בלחי שלי בחוזקה.
נאנחתי ואמרתי ״זה בסדר אמא, את מכינה יותר ממה שאת צריכה״
אמא הסתכלה עליי לכמה שניות וחיוכה עלה במהירות.
״אוי לא,״ אני מכיר את המבט הזה שלה. ״מה את זוממת?״ שאלתי אותה.
אימי גיחכה והלכה לכיוון המטבח.
״אתה עוד תגלה.״

לא היה לי הרבה מה לעשות חוץ מלהסתכל על התקרה בחדרי.
אני יודע שאמא רוקמת תוכנית זדונית בראש שלה, אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה עובר לה בראש.
עזבתי את זה בינתיים ונתתי לעצמי לאט לאט להרדם, אבל לפני שהספקתי להכנס לחלום שבו אני משחק כדורסל צליל הודעה מהטלפון שלי העיר אותי. נאנחתי ומשכתי את עצמי לקום מהמיטה ולקחת את הטלפון מהשידה.
אולי זה המאמן שלי, הוא אמר שהוא יחזור אליי לעשות דוח מעקב אחרי הרגל שלי.
אבל זה לא היה הוא
וכשראיתי את השם 'קציצת בשר שלי׳ על המסך חייכתי ברכות והרגשתי חמימות בלב שלי, תמיד נחמד לקבל הודעה ממנו.
אבל שכשראיתי שלואי כתב לי ״אני רוצה למצוץ לך עד שכבר לא ישארו לך בביצים מה לגמור״ רגשות התעוררו בזין שלי.
ודפאק.

לא הייתי מוכן לזה בכלל.
״אני מדמיין את המבט שיהיה לך על הפנים כשאהיה עליך.״ נשלחה הודעת טקסט נוספת והרגשתי את הזין שלי מתקשח.
״אני רוצה לאכול לך את האשכים עד שרפלקס ההקאה שלי יעלה״ המשיך לואי לענג אותי.
שלחתי את ידי והורדתי את רוכסן המכנס, אין לי זמן להרגיש מחולל על מה שאני עומד לעשות.
״אני רוצה שתכניס לתוכי את כולך״
ידי התחילה לנוע מעלה ומטה על פני הזין שלי כשהדימיון המופרע שלי תפס פיקוד במוחי.
״אני מת לדעת איך אתה מרגיש״
אני נאנק, ומתחיל לדמיין דברים לא מוסריים לגמרי.
הילד הזה עוד יהרוג אותי.

-לואי
אני יוצא מהשירותים ושוטף את ידי.
לקח לי המון זמן, לא הייתי צריך להקשיב לנייל ולאכול את הטאקו הזה.
ובטח לא הייתי צריך להקשיב לו ולשתות את הטקילה שהוא החביא בחדר, זה ידוע שאני לא יודע לשתות.
אז אפשר להגיד שראיתי כוכבים בצורת טאקוז בזמן שחירבנתי.
עליתי לקומה למעלה, מנסה לשמור על שיווי משקל.
נכנסתי בדלת החדר של נייל, ישר ראיתי את ליאם מחטט בשידתו.
עברתי ליד נייל שישב על המיטה וגבו מופנה אלינו והלכתי לליאם, ״ליאם מה אתה לעזאזל עושה?״ אמרתי ושילבתי את ידי.
״האדיוט הארור הזה גנב לי את הקלפי פוקימון,״ ליאם אמר בטון כועס ובמבט מרוגז על פניו,
אוקיי 1
ממתי יש לו קלפי פוקימון
2
כמה הם לעזאזל שתו מאז שהוצאתי את הריאות שלי בשירותים.
״אם אני מוצא את הקופסא הזאת אני זורק אותך מהחלון או מוריד אותו באסלה.״
״למה אותי״
״כי אתה הכי קרוב״
גילגלתי את עיניי, ליאם בלתי נסבל שהוא עצבני, שיכור ואין משהו לזיין בסביבה.
אז העדפתי להיות ליד השתיין השני, אותו לפחות לא ארצה לנעול במרתף של הבית ולברוח.
התקדמתי לנייל והתישבתי לידו.
״נייל רוצה להראות לי איך משחקים במשחק הזה שדיברת עליו מקוד-מה אתה עושה בטלפון שלי?״ שאלתי אותו.
נייל התחיל לגחח ואז הסתובב אליי במהירות.
״שתוק את הפה פושפושון של באבא״ הוא אמר ודחף לי אצבע לאף. או לפחות הוא ניסה לדחוף לאף כי האצבע שלו נקעה בעין שלי.
״אח!! נייל״ אמרתי והעפתי את היד שלו.
״אה סליחה״ הוא השיב ועיניו התחיל להסגר, הוא שמט את ידו והתחיל להתנדנד.
על מה מתערבים שהוא עומד להתעלף מכמות הטקילה שהוא שתה.
3..2...1
בום
נייל ‏נחת על המיטה והתחיל לנחור.
״שלא תעז להרדם חתיכת זין מזדיין אחד, לא עד שאני מוצא את הקלפים שלי״
נהם ליאם ועבר למגירה השניה.
צחקתי והעברתי את מבטי לעבר הטלפון שלי.
מה הוא לעזאזל עשה שם?
לקחתי אותו ו כשפתחתי אותו חום עלה בראשי.
אוי פאק זה לא קורה לי.
״אני רוצה שתגמור לי בתוך הגרון ואדע מה הטעם שלך״
ראיתי את ההודעות שנייל שלח דרכי להארי.
במחשבה שניה אשמח לנעול אותו במרתף ואז לברוח.