-גמור- (בתהליך שחזור)
ספר ראשון שלי תהיו עדינים
״הארי?״
״כן?״
״מה אתה בעצם רוצה ממני?״ שאלתי אותו.
״מה אני רוצה ממך?״
הנהנתי, ״ממני, מאיתנו״
״הכל״
הארי סטיילס, שחקן הכדורסל המוכר ביותר במדינה.
יש לו מליוני מעריצים אבל רק אחד מעניין אותו, לואי.
לו...
״טוב זה נהרס״ הארי מילמל וקם באי רצון מהמיטה אל עבר השמיכות. ״כן..״ התנשפתי וניסיתי בכל כוחי להרגע. אלוהים אדירים . מה לעזאזל עמד לקרות כאן?! צפיתי בהארי אוסף בידיו את השמיכות וחוזר אל המיטה, השקט בנינו הזכיר לי שמזג אוויר בחוץ עדיין השתולל והיה אפשר לשמוע את טיפות הגשם מטפטפות על חלון חדר השינה שלנו. צמרמורת קלה עברה בי וכנראה שהארי הבחין בזה כי הוא הניח עליי את השמיכה. ״תודה״ מילמלתי והרגשתי סומק עולה על פניי שהוא סידר את השמיכה סביבי. הרמתי את מבטי אל עיניו והוא הסתכל עליי, הוא לא הסיט את מבטו ממני לרגע, כאלו הוא לא מובך ממה שעמדנו לעשות או מזה שגברת האנה נכנסה באמצע. עכשיו זה הרגע המושלם לשאול אותו חשבתי לעצמי. כל הזמן משהו היה צריך להפריע כשרציתי לעשות איתו את השיחה על הכל. על הנשיקה, על המתח בינינו ועל הרגשות. ועכשיו זה הרגע הנכון. ״הארי?״ ״כן?״ ״מה אתה בעצם רוצה ממני?״ שאלתי אותו. ״מה אני רוצה ממך?״ הנהנתי, ״ממני, מאיתנו״ ״הכל״
מצמצתי, לא ציפיתי לשמוע את זה. הארי גיחך בתגובה למבט המופתע שלי, ״אני חושב שזה די ברור שאני מחבב אותך בטירוף.״ ״אתה מחבב אותי?״ צעקתי ואז הנחתי את ידיי על הפה שנזכרתי שגברת האנה אמרה לנו להשאר בשקט, שיניתי את הטון שלי ושאלתי בלחישה ״אתה לא בקטע של בנות בכלל?״ הארי הסתכל עליי כאלו אני אדיוט ואשקר אם אגיד שלא הרגשתי ככה באותו רגע. ״לואי, אני גיי״ הבטתי בו בפה פעור, למה לא ידעתי את זה עד עכשיו? הארי התחיל לצחוק והסומק שלי חזר לצבוע את פניי. ״א-איך הייתי אמור לדעת אם לא אמרת לי?״ התחלתי להתלונן. ״אני חשבתי שזה די ברור אחרי כל הפעמים שנישקתי אותך״ אה- אני אדיוט או משהו? כן. כן אני אדיוט. ״אבל אתה צודק, הייתי כנראה צריך להיות ברור יותר״ הוא אמר והתחיל לקרב את פניו אל שלי. ״הארי? מה אתה עושה?״ ״ לואי ווילאם טומלינסון, האם אני יכול לנשק אותך בידיעה שאתה מודע ב100% לזה שאני גיי?״ צחקתי למרות הלחץ שהרגשתי בבטני. ״כן.״ אמרתי ללא היסוס.
לא הספקתי למצמצם ושפתיים חמות התלבשו על שפתיי, זאת הייתה נשיקה עדינה אך מלאת תשוקה. כשהתנתקנו היה לי דחף לשאול. ״אז אתה לא תכעס עליי אם אשוויץ בך מול כל מי שאני מכיר ואגיד שאתה שלי?״ גיכחתי. ״אתה יכול לכתוב לי על המצח עם טוש לא מחיק רכוש של לואי טומלינסון ואני אהיה מאושר״ הוא משך אותי לחיבוק והטביע לי נשיקה בצוואר.
״אני עדיין לא מאמין שאתה מחבב אותי״ מילמלתי לעצמי. הארי גיחך בין הנשיקות ״למה שלא אחבב אותך?״ ״חשבתי שזה לא אפשרי לחבב מישהו כמוני.״ אמרתי וצחקתי, אבל הארי לא צחק. הוא הפסיק לנשק אותי בצוואר ואז שאל בשקט. ״למה שתחשוב ככה?״ הוא היה נשמע כועס, כאלו לא האמין שהוצאתי את זה מהפה שלי. ״אני-אמ..״ התחלתי לגמגם, אולי לא הייתי צריך להגיד את זה. ״שכח מזה, בוא נלך לישון.״ ניסיתי לעזוב את הנושא אבל הארי התחיל להתעקש. ״לא, אני רוצה לדעת מי האדיוט שהכניס לך את זה למוח כדאי שאוכל לפרק אותו.״ הוא שילב את ידיו. ״וואו, אלים שכמוך.״ ״תהיה רציני״ הוא נאנח.
הסתכלתי עליו, לא רציתי עכשיו לפתוח על הטראומות שלי. אבל אני מניח שאין ברירה. הסטתי את מבטי מהארי אל עבר החלון ואמרתי. ״אני מניח שאם החבר הראשון שלך היה בוגד בך ואז צוחק לך בפרצוף שלא שמת לב היית תוהה אם משהו בך לא בסדר.״ ״פאק״ הוא פלט והביט בי בפה פעור ״בגדו בך?״. ״כן״ ניסיתי לחייך אבל הזיכרון הזה אף פעם לא היה שמח. שמעתי את הנשימות הנוקשות של הארי, כאלו ניסה להרגיע את עצמו. ״מתי זה קרה?״ הוא שאל. ״הוא היה חבר שלי בינואר של י עד מאי של יא.״ העברתי את מבטי בחזרה אל הארי וחייכתי חיוך עצוב. ״וכל התקופה הזאת הוא בגד בי.״ גבותיו של הארי התעקמו ״ואתה חושב שזה אשמתך?״ הוא שאל והיה נשמע זעם בקולו. ״אהה...כאלו..״ התחלתי לגמגם ״אני לא חושב שזה לגמרי אשמתי אבל-״ ״בלי אבל״ הארי קטע אותי. ״אתה הבן האדם הכי מקסים שיצא לי לפגוש ואני מודה לאלוהים שאתה בכלל מוכן לבזבז את הזמן שלך איתי, אז שלא תעז לחשוב שאתה לא ראוי לאהבה בגלל איזה זין קטן בלי ביצים.״ אה פאק. בבקשה תנשק אותי. כאלו הארי קרא את מחשבותיי הוא הניח את ידו על העורף שלי ומשך אותי לנשיקה נוספת. הרגשתי את שפתיו מרחפות על שלי ומילמלתי ״אני יכול להתרגל לזה.״ הארי גיחך ״אם לא תגיד על עצמך דברים מטומטים אני ארגיל אותך מהר מאוד לזה.״ ״אתה יודע.״ התרחקתי ממנו ״החלק העצוב שגם אחרי שנפרדו עדיין אהבתי אותו באיזשהו מקום.״ צחקתי לעצמי ״זה עצוב אה? זה חסר עמוד שדרה.״ ״לא זה לא לואי״ הארי מילמל. הוא ליטף את הלחי שלי והסתכל עמוק לעיניי ״לפעמים אנחנו מתאהבים ברעיונות, לא באנשים.״ חייכתי, אני כל כך שמח שהכרתי אותו, כל כך שמח שהוא עבר לגור דווקא ליד הבית שלי. אולי זה גורל אבל אני שמח שהעולם הצליב את דרכנו.
———————————————
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
