-𝐑𝐎𝐘𝐀𝐋𝐓𝐘- (𝐭𝐚𝐞𝐤𝐨𝐨𝐤)

13.

ת/נ: פרק יונמין מיוחד לפני הספירה השניים האלה כאלה חמודים💗

יונגי נאנח לעצמו כשהוא שוכב על מיטתו עם זרועותיו כרוכות סביב ג'ימין שהיה שרוע לידו.  נראה שהוא לא הצליח להוריד את דעתו ממה שאחיו אמר.  היה ברור שג'ונגקוק סבל מהמצב לגבי טאהיונג, למרות שהבכור לא ממש ידע מה לומר לו.

"יונגי? מה לא בסדר?" שאל ג'ימין בשקט, קולו נצר בדאגה כשהתהפך על צדו, מול החבר שלו.

מצחצח את אגודלו לאורך שפתו התחתונה של הילד, ג'ימין קימט את גבותיו בסקרנות, מיד שם לב לאופן שבו יונגי שתק מאוד כל הערב.  זה לא היה כמו הנסיך שיש בקושי הרבה מה לומר סביב ג'ימין.

"זה ג'ונגקוק," ענה יונגי, משפשף עיגולים מנחמים לתוך מותנו של ג'ימין כשעיניו נותרו ממוקדות על פניו של החבר שלו.  " המצב שלו שונה משלנו . כבר קיבלתי את המיניות שלי כשפגשתי אותך . הוא לא ."

יונגי הסביר לג'ימין את המצב הקשה בו היה אחיו קודם לכן, שאליו החבר שלו יעץ לו לתת לאחיו מקום בלבד, מכיוון שבמוקדם או במאוחר, סביר להניח שג'ונגקוק ייכנע למה שהראש שלו אומר לו לעשות.  עם זאת, יונגי לא השתכנע.  הוא לא תיעב דבר יותר מאשר לראות את ג'ונגקוק סובל, לא משנה באיזו תדירות התווכחו השניים.

"זה לא ייקח לו הרבה זמן להבין הכל," ג'ימין דיבר אחרי כמה שניות, מעביר את אצבעותיו בשיער הבלונדיני של יונגי "אין טעם לדאוג לו עכשיו, מותק. עזוב אותו למחשבותיו. הוא יהיה  בסדר גמור . "

יונגי הצליח לגייס חיוך קטן בגלל דבריו של הצעיר.  הילד תמיד הצליח לעודד אותו, לא משנה מה הנסיבות, וזה היה אחד מהדברים האינסופיים שהוא העריץ בפארק ג'ימין.

יונגי חזר על מעשיו ותהה מדוע זה היה לו כל כך בר מזל שהצליח לקרוא לג'ימין שלו.  הילד היה ההגדרה של שלמות.  עורו הרך והחלבי, כמו גם עיניו הירוקות-כחולות, העניקו לו הילה מלאכית, ומכאן מדוע יונגי התייחס אליו לעתים קרובות כ"מלאך".

"בכל מקרה," אמר יונגי, מושך את ג'ימין לכיוון החזה שלו.  "די עם הדיבורים האלה. בוא נדבר על כמה אתה יפה", החמיא, סורק את עיניו על פני תווי פניו של הילד, שבתגובה הפך לגוון בהיר של ורוד.

"יונגי, תפסיק," הוא מלמל, נבוך בבירור, למרות שהיה ברור שהוא רוצה שהזכר יעשה הכל מלבד זה.

אתה בטוח, אה?  "שאל יונגי והרים את גבותיו בשאלה. "תגיד לי להפסיק פעם נוספת ואני אעשה," הוא המשיך, ואפשר לחיוך מרוצה לזחול על פניו כשהוא נתקל בשתיקה. "ידעתי את זה.  "

יונגי הניף את רגלו סביב מותניו של ג'ימין והרים את עצמו על הזכר הקטן יותר.  כשהביט בו מטה, הבכור לא יכול היה שלא להביט בפניו של החבר שלו באהבה, משרטט את אצבעו על גבותיו, אפו ושפתיו.

"בייבי," מלמל יונגי בעדינות, משפיל באיטיות את ראשו לכיוון ג'ימין.  "אתה מושלם," הוא קבע, לפני שלכד את שפתיו של ג'ימין בשפתו שלו, מעביר את לשונו לאורך שפתו התחתונה של הילד כשהוא מבקש בשקט גישה אליה נענה החבר שלו, פותח את פיו כמעט מיד.

יונגי הגיב בכך שהחליק את לשונו לתוך ג'ימין כשהוא חוקר כל סנטימטר של המערה הרטוב שלו תוך שהוא מעביר את אצבעותיו בשערו הוורוד הבוהק.  אין דבר שהוא אהב יותר מאשר להיות אינטימי עם הצעיר, להודיע ​​לו כמה אכפת לו ממנו על ידי הנשיקות העדינות שהותיר לעתים קרובות מפולפלות על פניו.  יונגי דאג רק לאושרו של ג'ימין.  הוא עשה זאת למשימתו בכל יום להכניס מחמאות רבות ככל שיכל מהשנייה שהשמש זרחה, ועד לרגע השקיעה;  ואפילו, כשהחושך פקד את הממלכה, מין יונגי לחשה שום דבר מתוק לתוך אוזנו של ג'ימין כשהצעיר נסחף לישון.

לבסוף התרחק כמה שניות לאחר מכן, יון פלט נשימה רכה, שומר על הפוקוס שהיה לו על הילד חסר הנשימה שלו.

"אני אוהב אותך, היונג," לחש ג'ימין, מניח את כפות ידיו שטוחות על חזהו של הבכור.

המילים הללו רק גרמו ללבו של יונגי לרפרף, כשהוא מצא את גופו מתפוצץ מתחושת התרגשות טהורה.  העובדה שהוא פגש מישהו מושלם כמו ג'ימין הבלימה אותו על בסיס יומיומי, והוא עדיין לא יכול היה לקבל את מידת המזל שהוא באמת.

"גם אני אוהב אותך, מלאך מתוק שלי."

~~~~~~~~~~~~~

3 פרקים להיום:)

מחר אעלה עוד

מקווה שאהבתם

המשך יבוא💗