תוך מספר דקות טום הגיע לאסוף אותי ומאז אני כבר לא זוכרת כלום עד ליום שאחריי. קמתי בבוקר וראיתי את טום יושב בכיסא ליידי ומחכה שאני אקום באותו רגע לא ממש זכרתי מה קרה אתמול אבל זכרתי רק שהייתי במסיבה והישתכרתי. טום ראה שקמתי ״היי בוקר טוב אלי, את בסדר?״ הקול שלו היה כל כך נעים ורגוע עדיין הייתי מתושתשתוכאב לי הראש ״כן רק יש לי קצת כאב ראש״ ישר כשאמרתי את זה הוא זינק והביא לי מים ״תודה״ אמרתי ושתיתי את המים. הלכתי להיתקלח כי היה לי ריח מגעיל של אלכוהול. אחריי שיצאתי ראיתי שקיבלתי מבן הודעה *למה הלכת אתמול באמצע המסיבה ואפילו לא אמרת לי?! יחתיכת זונה מסריחה!* אין לי כוח לענות לו, הוא ניהיה מגעיל וכל בזמן מקלל אותי והוא גם לפעמים מרביץ לי. *מה ניראה לך שתסנני אותי ימפגרת אחת!*
*מה את לא עונה ימסריחה מפגרת?!* הוא הפציץ אותי בהודעות ולא היה לי כוח לענות לו ואז הוא שלח לי *טוב אין בעיה, הבנתי, רק שאם את לא תעני לי אז אני אגרום לך לענות לי בכוח* זה לא כל כך הפחיד אותי כי אני יודעת שהוא כל הזמן מאיים ואז בא אליי ומיתנצל אז פשוט דאגתי שטום ישאר בבית ביחד איתי כדי שלא יהיה מצב כולשהו שהוא שבן באמת יבוא. בזמן שהייתי בחדר וראיתי סדרה שמעתי מישהו מצלצל בפעמון.. היסתכלתי מהחלון וזה היה בן הוא היה ניראה מיצטער ממש כאילו הוא בא להגיד לי סליחה אבל בכל זאת נעלתי את הדלת של החדר אחריי כמה דקות שמעתי מישהו דופק בדלת חדרי זה היה בן פתחתי לו ״מה אתה רוצה?״ אמרתי בטון מזלזל ״אני מיצטער אל באמת שאני מצטער אני לא יודע מה יש לי״ יופי לך אתה מצטער אתה מצטער יותר מידי אתה יודע? חשבתי לעצמי והחזקתי את עצמי בכוח לא לצעוק עליו ״את יכולה בבקשה לצאת איתי לסיבוב קצר?״ הסכמתי, הוא חיכה לי בחוץ והחלפתי לשמלת יום שחורה. ירדנו למטה יצאנו והלכנו לפארק. בן התחנן שאני יסלח לו וסמתי לב שתוך כדי שהוא מדבר הוא כל הזמן מנסה לגעת בי ולנשק אותי וזה ניראה לי קצת חשוד אבל התעלמתי. אחריי בערך 5 שהוא דיבר ודיבר הוא ממש התחיל לגעת בי ולהיתקרב אליי אמרתי לו ״בן אם בישביל זה באת אתה יכול ללכת, אני לא רוצה״ ברגע הזה הוא כבר התעצבן לקח אותי לפינה שאין שם אף אחד והתחיל לנשק אותי ולגעת בי ״דיי בן לך ממני!״ צעקי עליו תוך כדי שיש לי דמעות בעיניים ״תיסתמי!״ הוא צעק עליי תוך כדי שהוא מכניס את ידו מיתחת לשמלה שלי הוא נתפס למעלה עובר את קו התחתונים שלי ומגיע לחזה שלי הוא נוגע בכל גופי ואני מתחננת אליו ״דיי בבקשה בבקשה דיי תפסיק״ ״תישארי כבר חרא קטן!״ הוא צעק עליי והמשיך לגעת בי תוך כדי שאני בוכה כל כך חזק בלי שליטה. הוא קורע לי את השימלה ואז משחיל את ידו דרך החזייה והתחתונים שלי תוך כדי שאני צועקת לעזרה ״תיסתמי כבר ימפגרת!״ כל כך קיוויתי שמישהו יבוא ויעזור לי פתאום מישהו התקרב נתן לו בוקס והעיף אותו על הריצפה לא הצלחתי לראות מי זה מרוב דמעות. בן צעק עליו ״תעוף מפה עכשיו ועל תיתערב״ הוא ענה לו ״תעוף מפה אתה מה ניראה לך שאתה עושה?! לך מפה עכשיו!״ הוא צעק עליו בן אמר לו שוב והרים את הקול ״תעוף מפה עכשיו זה לא עיניינך!״ ״אמרתי לך ללכת מפה נכון? לך עכשיו!״ הוא ענה לו. בן הלך משם ואני עדיין לא הצלחתי להפסיק לבכות ואז ראיתי שזה היה לוקאס שעזר לי. הוא הביא לי את השימלה שלי למרות היתה כבר חצי קרועה, ״איך ידעת לבוא?״ שאלתי אותו תוך כדי שאני ממשיכה לבכות אבל קצת נרגעת כבר ״אני גר כאן קרוב ושמעתי מהחלון את הצעקות ומיד באתי״ ״בואי נעלה לבית שלי הוא ממש כאן״ הלכנו לבית שלו ״את רוצה להיכנס להיתקלח?״ הייתי עדיין בשוק ובקושי הצלחתי לדבר רק אמרתי כן. הוא הראה לי איפה המקלחת והביא לי מגבת ובגדים של אחותו ״תודה אמרתי לו ״בכיף, לא מגיע לאף אחת דבר כזה״ הוא אמר, הוא יצא וסגר אחריו את דלת המקלחת.
YOU ARE READING
הוא לא מי שחשבתי שהוא
Romanceאל (אלי) נערה בת 16 עוברת לבית חדש בניו יורק. אימה של אלי חלתה בסרטן כשנה ליפני ועכשיו היא ניפטרה, ולכן זה היה רק היא אביה ושניי אחיה הגדולים . הם עוברים לבית החדש והכל ניראה שונה יותר. אלי מכירה חברים חדשים בינהם ליה, החברה הכי טובה של אל. יש בספר...