חתיך מעצבן. // boyxboy

חלק 34: חליפה "סקסית בטירוף".

-נקודת מבט: ג'וני-

גוש בגרוני מתהווה והופך כבד יותר ויותר עם כל רגע שבו אני נמצא במכונית.

"למה אתה שקט?" ג'ק שאל כששם לב שבקושי הוצאתי הברה מפי בזמן הנסיעה. "אני חייב לציין שזה מראה חדש לי, אתה בדרך כלל מדבר המון. הרבה יותר מדי אם אתה שואל אותי." הוא הודה והבזיק חיוך מתגרה לעברי לרגע, ומיד הפנה את מבטו חזרה לכביש.

גלגלתי את עיניי. "סתום."

"עכשיו ברצינות, דבר אליי." הוא ביקש בקול רך עכשיו, והניח את ידו על ירכי, בעוד שידו השנייה ממשיכה להחזיק בהגה.

נשפתי ארוכות והנחתי את ידי על ידו, מרגיש את ידו של ג'ק מסתובבת במקומה ומשלבת את אצבעותינו. "אתה לא חייב לעשות את זה."

"כן, אני כן." קבע. "מחובתי לשלם על משהו שאני עומד להרוס עוד כמה ימים." דיבר בטון רציני כזה, שיכלתם לטעות שהוא חלילה מדבר על משהו חשוב.

השעה היא שעת צהריים, והתבטלה לי משמרת בית הקפה באופן חד פעמי. כשסיפרתי זאת לג'ק, הוא הציע שננצל את הזמן הפנוי כדי ללכת לחנות שפתוחה בכל זמן שאני לא יכול לבקר בה, חוץ מעכשיו, כמובן.

שאלתי את ג'ק למה אנחנו מוכרחים לנסוע לחנות ההיא, שמחירו של הפריט הכי זול בה עולה כמשכורת של חודש עבודה בבית הקפה.

בתגובה הוא אמר לי שאם אני לא אסתום ואפסיק לקטר הוא ימצא דרך אחרת לגרום לי לסתום ולהפסיק לקטר.

סתמתי והפסקתי לקטר.

אז הנה אנחנו, נוסעים ביחד לחנות חליפות של עשירים לכדי שג'ק יוכל לקנות לי חליפה "סקסית בטירוף" (לטענתו היא חייבת להיות סקסית בטירוף, אחרת אין טעם למחיר שלה), שאוכל ללבוש במשפט הקרב של אמיל, סטיב וסאם, ושג'ק יוכל לקרוע אותה ממני אחר כך כי אני אראה בה טוב מדי.

"קדימה, ג'וני," ג'ק המשיך לדבר. "המשפט עוד שבוע. אין דרך להתחמק מזה."

האמת היא שלאלן, הייתה דרך להתחמק מזה. לאחר הרבה יותר מדי שיחות עם המון אנשים, הצלחתי לקבל אישור שבו אלן לא תצטרך להיות נוכחת במשפט, והוקל לי כשסוף סוף הסכימו עם דבריי והותירו לאלן להישאר מחוץ למשפט.

אבל אני חייב ללכת.

לעזאזל עם זה.

"אולי אפשר פשוט לא להגיע?" שאלתי בציניות.

ג'ק גלגל את עיניו. "אז, אתה כבר יודע, השלושה לא יקבלו את העונש שמגיע להם ויסתובבו בחופשיות."

ידעתי את זה, כמובן, אבל הרעיון לראות אותם מול העיניים שלי במשך מי יודע כמה זמן מעורר בי בחילה.

ידו של ג'ק לחצה על ידי. "פשוט עוברים את זה."

פשוט עוברים את זה.