השעה הייתה אחת וחצי בלילה כשנשענתי על דלפק הבר ושמעתי צפצוף שמעיד על קבלת הודעה חדשה מהטלפון שלי.
עזיבת המיטה וג'ק הייתה משימה קשה. מעבר לכך שלבלונדיני הזה יש יותר שרירים ממוח, להיות עטוף בזרועות שמבטיחות לך ביטחון מהעולם שבחוץ זאת הרגשה מדהימה. גם כשעברה שעה וחצי, עדיין הרגשתי אותו על עורי. גם כשהתקלחתי בחדר האמבטיה שצמוד לחדרו, וגם כשלבשתי את בגדיי חזרה שלמזלי נשארו נקיים, עדיין הרגשתי את זרועותיו מוחצות אותי ומצמידות אותי לחזו.
לעזאזל עם זה.
הושטתי את ידי לטלפון ופתחתי את ההודעה.
אלן: הזדיינתם?
ג'וני: למה את ערה?
אלן: אמבר ישנה ומשעמם לי.
ג'וני: לכי לישון.
אלן: אבל הזדיינתם?
ג'וני: את בת שלוש-עשרה, ילדה.
אלן: למה אתה מתחמק מלענות?
ג'וני: התכוננת למבחן שיש לך עוד יומיים?
אלן: ביי
אלן: אתה חוזר לג'ק או שאתה תגיע הביתה?
ג'וני: אני חוזר לג'ק. אחרי המשמרת מחר אני אגיע הביתה. לילה טוב, ילדונת.
אלן: לילה טוב, זקן.
ג'וני: אני לא זקן!
אלן: ואני לא ילדונת
ג'וני: את כן
אלן: לילה טוב.
חייכתי למכשיר הטלפון כשראיתי את הצג שרשום עליו "אונליין" מתחת לשמה של אלן נעלם, אבל החיוך לא נשאר לזמן רב, מכיוון שראיתי את אמיל וחבריו מתקרבים לדלפק.
יופי טופי.
"לנו את הרגיל." אמיל אמר בחיוך זחוח כשהוא ושני חבריו מצדדיו התיישבו על כיסאות הבר.
"כן, אבל אני לא זוכר מה הרגיל שלכם. מתחשק לכם להזכיר לי?" חייכתי והנחתי את ראשי על כף ידי. כמובן שזכרתי מה הרגיל שלהם, של כל אחד מהם. הרי הם פה כמעט כל לילה, אבל לא מתחשק לי להיות נחמד אליהם.
החבר שישב לצידו השמאלי של אמיל גיחך. "אחד ערק, ושתיים וודקה נקי." הוא אמר בחיוך פלרטטן. אני חושב שהם בקטע של אורגיה. שיזדיינו אחד עם השני, אני לא מעוניין להצטרף.
הסתובבתי עם גבי לדלפק והתרוממתי על קצות אצבעותיי לכדי להוריד שלוש כוסות מהמדף הגבוה.
"הג'ינס הזה עושה עבודה מדהימה לתחת שלך, ילד." שמעתי את אמיל אומר.
בן זונה.
הייתי שמח להחזיר עקיצה למניאק, אבל כל דבר שאוציא מהפה בטח יחרמן אותו עוד יותר.
התעלמתי מדבריו והוצאתי את הבקבוקים מתחת לדלפק, מנער אותם מעט ומוזג לשלושת הכוסות. החלקתי להם את הכוסות והנחתי את ידי על הדלפק. "עוד משהו?"
YOU ARE READING
חתיך מעצבן. // boyxboy
Romans**גמור** למה לעזאזל הוא נישק אותי? ולמה זה הרגיש טוב? - טריגרים - הסיפור עלול להכיל: יחסים בין גברים התעללות בילדים קטעים מיניים תקיפה מינית פגיעה עצמית חרדות דיכאון הסיפור מומלץ מגיל 16+ משהו קטן ממני: שלום אהובים! ראשית כל, איזה כיף שנכנסתם לספר ש...
