"לא ציפיתי לזה" ציחקקתי אחרי שגמרנו ביחד, ג׳ימין הוציא את האיבר שלי ממנו בעדינות ונשכב לידי.
"אתה אמרת לי שאם אני רוצה משהו... פשוט לעשות את זה" הוא ציחקק.
"אני אפילו לא יכול להתחיל לסביר לך כמה סקסי זה היה שאתה ככה רוכב עלי.. ואתה מותש וסחוט... אין לך עוד כוח בברכיים אבל אתה ממשיך אתה לא רוצה להפסיק את התענוג..." לחשתי והצמדתי אותו אלי.
"אני דווקא אוהב להתחיל ככה ואחרי כמה זמן אתה הופך אותי בחזרה למיטה ועולה מעלי."
"רציתי לתת לך להוביל הפעם... ותמיד יהיה סבב שני" לחשתי.
"מה..? כאילו עכשיו?" ג׳ימין שאל בתמימות.
"כן עכשיו" ציחקקתי ונישקתי אותו חזק.
"אז בעדינות.. מאסטר, כואב לי.." ג׳ימין אמר ונתן לי עוד נשיקה קטנה.
"אוקיי" חייכתי ועליתי מעליו תוך כדי נשיקה "אני אהיה עדין עם החתלתולי שלי... חתלתולי רק שלי" לחשתי והצמדתי אותו אלי.
"אתה משקר לי" הוא ציחקק.
"אתה עשית את מה שאתה רוצה עכשיו תורי." חייכתי ונכנסתי אליו מהר.
"אז אתה לפחות תתן לי הפסקות?" שאלתי.
"נראה" הוא נכנס אלי במהירות והתחיל לזוז בתוך בקצב לא אנושי שגרם לי להרגיש כאילו הלב הפסיק לפעום והגוף שלי השתתק.
"מאסטרררר~~!!" צעקתי וניסיתי לעצור אותו. יונגי האט ונישק אותי חזק.
"קראת לי?" הוא שאל אחרי הנשיקה וציחקק כשהוא זז בתוכי באיטיות.
"זה טוב. ככה זה טוב." לחשתי בקול חלש.
"מממ חבל" הוא לחש וחייך חיוך ערמומי.
"אבל מאסטר אני לא חושב שאני אשרוד את זה~" אמרתי. אני לא יכול לתאר את התחושה שאני מרגיש זה כאילו אני עומד למות אבל מצד שני אני מרגיש כל כך טוב שאני שאני מרחף.
"אתה רוצה שמאסטר יהיה שמח או לא?" יונגי שאל.
"כן כן מאסטר~" ניגבתי את הדמעות שלי.
"גוד בוי" הוא לחש וחזר לקצב שהוא היה מקודם. בשניה שגמרתי אני נרדמתי, לא יכלתי להחזיק את עצמי עוד שניה אחת הגוף שלי פשוט ויתר.
התעוררתי כשאני נמצא בספה בסלון ויונגי מכרבל אותי בעדינות. אני שכבתי בצד הפנימי ככה שמצד אחד יונגי ומצד שני הכריות. הרגשתי כל כך טוב ובטוח ככה שאני לא רציתי שזה יגמר. אבל אז מישהו דפק בדלת ויונגי מיד קם מהספה והתלבש מהר.
"אני אלך" הוא כיסה אותי מתחת לשמיכה דקה ונעימה והלך לדלת.
"זה לא זמן טוב עכשיו..." שמעתי את יונגי אומר אחרי שהוא פתח את הדלת."היה היום מבחן חשוב. ג׳ימין לא הגיע דאגתי.." שמעתי את הקול של סהו.
"הוא בסדר. נכון בייבי?" יונגי הציץ לכיוון הסלון.
YOU ARE READING
Maid - Yoonmin
Любовные романыהוא בחיים לא האמין שאלה יהיו החיים שלו רק בגלל טיול שנתי פשוט.. החיים שלו השתנו מן הקצה לקצה.