-----פיט-----
קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים בקושי. כאב לי עד הנקודה שבה זה כמעט לא כאב יותר. כמה זמן אני צריך לבלות את חיי ככה? הייתי עייף פיזית ונפשית. חייתי כאילו אני לא בן אנוש.
עד עכשיו, השבט הגדול בטח חושב שאני כבר מת. בוס קין, באמת שכחת אותי? לגבי המאסטר הצעיר, האם הוא לא הרגיש מוזר בלעדיי? פתאום הרגשתי קצת חוסר ביטחון. אבל אם הסתכלתי על זה מזווית אחרת, אולי הוא חיפש דרכים לעזור לי. פורש, פול, ארם - הם לעולם לא ישכחו אותי. אולי כולם עושים משהו עכשיו. מהרו ועזרו לי, אני לא יודע כמה עוד אוכל לסבול את זה.
שברירי וחלש כמו שמעולם לא הייתי. הרגשתי כל כך הרבה רחמים עצמיים. אני הולך למות!
התקלחתי, שטפתי את עיניי ואת כל הפנים. טוב שלממזר היו כמה מוצרי טיפוח בחדר האמבטיה. רק שלא ידעתי מה אני יכול ומה לא יכול להשתמש בו. או היי... אולי אני לא צריך להתקלח בכלל. ללכלך את עצמי כדי שוגאס לא יעז להתקרב אליי. אבל נגעלתי נורא מהכתמים על הגוף שלי. רק המחשבה על מה וגאס עשה לי גרמה לי לרצות למהר ולשטוף הכל. השיטה הזו לא תעבוד. אדם כמוני בהחלט לא יכול היה לסבול את המצב שלי כזה.
יצאתי מהשירותים והפעלתי את המזגן כדי להעלות את הטמפרטורה. לא יכולתי ללבוש את החולצה שלי אז היה כל כך קר. יכולתי רק ללבוש כמה חולצות ומכנסי טרנינג שמצאתי באקראי בתוך הארון שלו.
למרבה המזל, הגובה וגודל הגוף שלו לא היו שונים ממני בהרבה. לא רציתי לגעת בדברים שלו, אבל לא הייתה לי ברירה!
אחר כך הלכתי לאכול את ארוחת הבוקר שנופ הביא. כשראיתי את הדברים על הצלחת, פלטתי אנחה גדולה. נקניקיות, ביצים מטוגנות ולחם. למה לעזאזל הם גורמים לי להמשיך לאכול את אלה? אבל ככה זה היה בבית של מישהו עשיר.
חוץ מהמאסטר הצעיר, שאוכל מוזר. טנאקון היה אוכל הרבה, אבל לפעמים הוא היה בוחר לא לאכול, ואז לפעמים הוא אוכל הכל לפניו. חשבתי עליו, והתגעגעתי אליו מאוד. אני מעדיף לחיות עם הטירוף הילדותי שלו מאשר לסבול עינויים מהסוג הזה.
מה היה ההבדל בין להיות בבית המשפחה השניה לבין להיות בבית המשפחה הראשית? זו המילה בית.
השבט הגדול היה מלא בציפיות גבוהות ובהיותו מעוז. אבל כולם כיבדו זה את זה וחיו יחד בהבנה. עדיין היו מחלוקות, אבל כולם קמו והמשפחה הוחזקה יחד באהבתם של שלושת האחים. זו הייתה משפחה עם הטיפוח של הבוס קורן והוא שומר על הכל כמה שיותר יפה. זו הייתה משפחה עם אהבה, טוב לב ואכפתיות לכל מי שהיה בבית, מה שהפך את ביתם של השבט הגדול לחזק כמו עץ גדול.
בינתיים השבט הקטן היה לוהט כאש. כל אחד ניסה לרפא בעצמו. זה היה כמו צמח שעומד להיגמר לו המים. למרות האהבה שהיו לשני האחים זה לזה, זה לא הספיק כדי להפוך את הבית ליפה כמו שרצו.
עקבתי אחרי וגאס במשך שבוע. ידעתי שהוא כמעט ולא חוזר הביתה, גם מקאו. בהתחלה הופתעתי. אבל כשהגעתי לכאן, סוף סוף ראיתי את הסדקים שהופיעו בקרן המשפחה שלהם.
סיימתי את האוכל בצלחת. קמתי מהספה והסתובבתי להסתכל על המצעים הכחולים הכהים שהיו מקופלים לידי. הרגשתי פגוע מאוד מזה שאני הייתי צריך לראות את המשפחה השנייה ככה. אבל לא, אני צריך לעצום את עיניי ולסבול את זה. תחזור לכעוס עליו שוב. הרגשתי אבוד עכשיו.
וגאס, אני לא הולך להטיל ספק באיך גדלת להיות כזה כי דע שהיו לך את הבעיות האלה מאז שהיית ילד.
אני הנחתי כלאחר יד את הסדינים על המיטה וטיפלתי בכיסויי הכריות והשמיכות לזמן מה. לאחר מכן נכנס האידיוט לחדר. הפסקתי במהירות את כל מה שעשיתי והלכתי ישירות אליו.
