בחזרה לעבר

פרק 7

נ.מ ג'וליה
קמתי כמה פעמים במהלך הלילה,לא יודעת אם בגלל שרציתי לוודא שג'ס עדיין לידי או סתם כי הייתי חסרת מנוחה.
בכל אופן כשקמתי בבוקר למיטה ריקה לא יכולתי שלא לחוש אכזבה שריסקה את ליבי ואת גופי.
זה לא היה חלום בוודאות.
אבל אולי הוא התחרט,או שהוא הבין כמה אני מתוסבכת ושעדיף לו בלעדי.
מילותיו מערב קודם עדיין צפו בראשי והרגשתי את עצמי הופכת לעיסה.
לא משנה כמה שייכלתי לחיבוק מכיל ואוהב מג'סטין זה מעבר לכל מה שדמיינתי.
וההבנה שהוא מתחרט רק פצעה אותי יותר.
התגלגלתי מהמיטה ופתחתי את הטלפון שלי.
משהו שעד לפני שבוע לא עשיתי אלא אם רציתי לדעת מה השעה למרות השעון הגדול שתלוי על הקיר מול פרצופי.
ראיתי כמה הודעות מערב קודם חלקם מההורים ומאיידן שבודקים שהכל בסדר וחלקם מהחבורה האהובה שלי.
אבל הודעה אחת גרמה לליבי לדלג על מאה פעימות ולשכוח איך נושמים.
באמת שכל כך התאפקתי לא לבכות ברגע זה.

בוקר טוב ג'ולס,הייתי חייב לרוץ לאימון מצטער שהשארתי אותך ככה...לבד אבל מבטיח לפצות אותך בקרוב, ניפגש בבית ספר.
ולמקרה שהמספר שלי לא שמור אצלך זה ג'ס אהובך הנאמן.

חיוך גדול התפרס על שפתי ונזכרתי איך נושמים,
שלחתי לו בוקר טוב שלמרבה המבוכה כלל הרבה לבבות אדומים וקמתי להתארגן.
במטבח ישבו כולם וכמובן שלא טרחו לחכות לי.
"בוקר טוב" אמרתי לכולם והם החליפו מבטים.
"בוקר?" ענה בן והחליף מבטים עם אבא.
"קרה משהו?" שאלתי מתיישבת וחוטפת לעצמי משהו לאכול.
"למה את...שמחה?" שאל בן בחשש.
"אסור לי להיות שמחה?" שאלתי עם חיוך.
"זה לא זה" רטן בשקט.
איידן נעץ את מבטו בשולחן והיה נראה שמנסה לחורר אותו.
"בוקר אייד" אמרתי לו והוא התעלם.
החלפתי מבט מבולבל עם אמא והיא משכה בכתפיה כאומרת 'בנים,מי מבין אותם'
"אתה כועס?" שאלתי בבלבול.
חשבתי שמה שהיה אתמול כבר עבר.
"אני לא כועס" סינן ונחיריו התרחבו.
כן בטח ואני דוב קואלה.
ממבטו החריף הבנתי שאמרתי את זה בקול והחלטתי להתעלם ממנו לבנתיים.
"טוב..אז דווקא כן קרה משהו, אם אתם מוכרחים לדעת אני וג'סטין חזרנו להיות בקשר" אמרתי. "גסטין חבר של איידן?" שאלה אמא בפליאה.
"כן" אמרתי אבל מבטי היה נעוץ באיידן.
ידיו נקמצו לאגרופים ועיניו היו כהות ולא ממוקדות.
"אייד מה קר-" הוא קם בחדות ואמר.
"יוצאים עכשיו" הוא לא חיכה לתשובה ממני
ויצא מהמטבח בצעדים כבדים.
זרקתי למשפחתי מבט מבולבל אחרון ורצתי אחריו עם התיק על גבי.
איך שנכנסנו לרכב הוא נתן גז,לא מחכה שאחגור,
"אני לא מבינה למה אתה כועס, זה בגלל אתמול?" שאלתי ונעצתי את מבטי בפניו.
"לא זה לא בגלל אתמול ג'וליה" נבח.
"אז למה" אמרתי בכעס ויאוש.
"לא עניינך" סינן ונשם עמוק.
"זה כן ענייני אם אתה מוציא עלי את הכעס המזורגג שלך" צעקתי והרכב עצר בחדות.
תפסתי את התיק ויצאתי מהרכב בסערה.
"ג'ול" צעק איידן.
"ג'וליה" קרא בכעס וסינן קללות.
למזלי היינו ליד הבית ספר אז לא היתה לי
הליכה ארוכה.
החבורה הייתה ליד השער והבנים היו נראים עייפים ואחרי מקלחת.
זרקתי אליהם נפנוף ונכנסתי לבית ספר.
"מה קרה לכם אחי?" שמעתי את נואה שואל.
קיללתי את איידן,אוו אלוהים היום הזה יכול
להיות יותר גרוע?
טוב מסתבר שכן.
איך שפתחתי את הלוקר שלי זבל שכנראה בא מהקפיטריה נשפך אל הריצפה.
הרגשתי דה ז'ה וו מימי עבר והחנקתי את הדמעות שכבר ממקודם רצו לצאת.
טרקתי את דלת הלוקר והתעלמתי מצחקוקי הילדים או מהשתנקויותיהם.
כנראה יודעים שאני אחות של איידן.
הלכתי לאט מראה שזה לא מזיז לי מה שהיה
די נכון,
וכתף גבוהה נתקלה בי.
"היי קיילי" אמרתי עם חיוך חם.
"היי...יצורה,אם הייתי יודעת שאת לא רק נראית כמו זבל אלא אוספת אותו הייתי מביאה לך"
אמרה בחביבות.
"אוו קיילי זה נחמד מצידך אבל זבל לא יכול להביא זבל נכון?" אמרתי ורק אחרי שפניתי למסדרון אחר שמעתי את הנהמה שלה.
כלבה מטומטמת,אפילו עקיצה היא לא מבינה.
היום הזה מוציא ממני דברים שאני לא אוהבת,
ורק בקושי לא הדבקתי לפניה המוסתרות באיפור סטירה.
נכנסתי לכיתה שלי וצנחתי לכיסא.
הנחתי את ראשי על השולחן ורציתי הביתה.
"מה קרה?" שאל נואה והניח יד על גבי.
הרמתי אליו את ראשי בעייפות וראיתי את עיניו המחייכות אך מאחורי השמחה ראיתי גם דאגה.
אחרי מבט קצר בכיתה ראיתי שאנחנו לבד.
לא התאפקתי ומחצתי אותו בחיבוק מעורר רחמים.
"את רוצה לספר לי מה קרה?" שאל וליטף את גבי בעדינות.
"ל..לא אני רק רוצה שנשאר ככה עוד קצת" מלמלתי בלחש.
"מה שתרצי" ענה.
"ג'ולס" קרא ג'סטין והדלת נפתחה בתנופה.
קפצתי מזרועותיו של נואה בבהלה והסתכלתי על ג'סטין שהיה נראה כועס.
"את בסדר? שמעתי מה קרה, אני נשבע לך שמי שעשה את זה ישלם על זה" אמר ומשך אותי לחיבוק.
"מה? מה קרה?" שאל נואה.
ג'סטין ענה לו בלחש ונואה פלט רצף קללות ויצא.
"את לא עצובה בגלל זה" קבע והרחיק אותי מעט כדי להסתכל על פני.
"נ..נכון" מלמלתי,ילדים התחילו להיכנס לכיתה אבל ג'סטין לא נתן לי להתרחק ממנו.
הוא נאנח ומשך אותי אחריו מחוץ לכיתה.
הגענו למסדרון שקט והוא ליטף את שיערי מחכה שאדבר.
"אני לא יודעת למה אבל אייד היה ממש עצבני בבוקר ו..אני חושבת שהוא כועס עלייך" מלמלתי.
"אז רבתם?" שאל,הנהנתי בעייפות.
"רגע עלי?" שאל בחוסר הבנה.
סיפרתי לו שאיידן היה כעוס שירדתי לאכול ואיך שהזכרתי אותו איידן התחרפן יותר.
"ראית אותו היום?" שאלתי.
"לא,באתי ישר אלייך אחרי ששמעתי מה קרה" אמר בהרהור וליטף את פני בהיסח דעת.
"את חושבת שהוא ראה אותי יוצא מהחדר שלך בבוקר?" שאל,
"טוב זה יסביר הרבה,אבל לא נדע עד של נשאל אותו" אמרתי באנחה.
"הכל יהיה בסדר, ג'ולס" אמר בשקט ומשך אותי לחיבוק חם.
"לא עשית משהו לא בסדר" אמר בקול מרגיע.
ראשי היה שקוע בחזהו המוצק והוא הניח את ראשו על ראשי מתקופף מעט.
"איך זה שאתה גבוה כל כך? אני הייתי יותר גבוה ממך ביסודי" אמרתי בצחקוק.
"היית" הדגיש והרגשתי את חיוכו.
"אתה יודע...לא משנה" אמרתי והירבצתי לעצמי במוח,
טיפשה,טיפשה,טיפשה.
"ג'ולס" אמר בהזהרה נאנחתי והתרחקתי קצת מהחיבוק כדי להסתכל על פניו.
"סתם..זה..פשוט בבוקר כשקמתי ולא היתה לידי חשבתי שהתחרטת" מלמלתי.
"אוי ג'ולס, את כל כך טיפשה" אמר ועיקמתי את אפי בכעס מזויף.
"אני לא הולך לזוז ממך,גם את תתחנני את נתקעת איתי עכשיו,לנצח." אמר ומשך אותי חזרה לבין ידיו.
הלב שלי פירפר ועשיתי טעות כנשמתי נשימה עמוקה שואפת את ריחו הטוב של ג'ס,
אני מכורה.
נאחזתי בו חזק והסנפתי אותו עוד קצת.
היתה לי הרגשה שהוא עושה את אותו הדבר אבל הייתי עסוקה מידי בלקחת עוד מריחו כמו מכורה.
"אני אוהבת אותך" מלמלתי לחזהו.
"מה?" שאל והרחיק אותי מעט.
מבטו היה לא ממוקד כשהביט בעיני.
"אמרתי שאני אוהבת אותך" אמרתי עם חיוך קטן.
עמדתי על קצות האצבעות כמעט קופצת ונישקתי את לחייו.
עיניו נעצמו והוא נשם עמוק.
"ג..ג'ס?" שאלתי.
הוא פקח את עיניו לאט ומצמץ כמה פעמים לפני שענה לי בקול צרוד.
"את עושה את זה כל כך קשה" מלמל.
"את זה?" שאלתי.
הוא הניח את ידיו על מותני וקירב אותי אליו.
הרחקתי את ראשי כדי שאוכל להביט בפניו.
"את החיים שלי" אמר.
שרבבתי שפתיים בחוסר הבנה והוא שאף אוויר בחדות.
"אני עושה את החיים שלך קשים?"
"כן." אמר נשכתי את שפתי בהרהור וניסיתי להבין למה הוא מתכוון.
"פאק,ג'ולס את הורגת אותי היום" נהם בקול צרוד שגרם לי להצטמרר.
ראשו התקרב אלי ונשכתי את שפתי יותר חזק.
הוא רוצה לנשק אותי?
הוא מחייך?
הוא עוצם עיניים?!?

אז איך הפרקקקקק??
כן אני רעה אבללל אתם חולים עלי.
מוזמנים לכתוב מה אתם חושבים שיקרה בפרק הבא ומה חשבתם על הפרק הזה