"אמ..היי,היי אני גם כאן" אמרתי מנופפת באוויר בינהם,הם הפסיקו את נעיצת המבטים הרצחניים והסתכלו עלי.
שמתי לב שאני די צמודה לבחור שעכשיו גיליתי שקוראים לו מייקל והתרחקתי מעט.
"קשה להאמין שאת אחותו" אמר בהתנצלות ועוד מבט חטוף וכועס הראה לי שהוא מתכוון לזה.
"מה למה?" שאלתי, בוא סרק אותי במבטו ואיידן נהם משהו.
"לא יודע" אמר והיה ברור שהוא יודע.
"בכל אופן...איך אתם מכירים?" שאלתי.
ולמה אתם כל כך שונאים אחד את השני.
"זה מייקל שרידן" סינן ג'ס,ידיו היו תקועות בתוך כיסיו והיה נראה שהן מושכות את המכנס למטה מרוב שהיו דחופות חזק.
שרידן..שרידן?! ,אוי פאק.
הוא הסוג של אויב שלהם,לפי מה שהבנתי הוא משחק נגדם פוטבול,ויש יריבות טיפשית בין הביתי ספר שלנו.
"אה,מייקל" אמרתי והסתכלתי על הבנות עם מבט חושש.
זה לא סוד שהיו להם קטטות שגרמו להם לעוף ממשחקים,ועכשיו הם מחוץ לבית,
הם עדיין הסתבכו אבל פחות ואת האמת שכרגע לא היה נראה שאכפת להם משום דבר חוץ מלתקוע את האגרופים שלהם אחד בשני.
"אני רואה ששמי הולך לפני" אמר מייקל עם
חיוך עצל.
"לא..זה לא..איידן מה אתה עושה פה בכלל" אמרתי אחרי גימגום לא ברור.
"היינו בסביבה" אמר במשיכת כתפיים.
"יסמין למה את לא עונה לשיחות שלי?" שאל ג'ק,
היא הסתכלה עליו בתמימות וזרקה אלי חיוך גאה.
"הייתי עסוקה" אמרה, יש לי הרגשה שזה מה שהוא אמר לה כשלא ענה לה.
"אוקי,איידן" אמרתי בחדות.
"בילינו יפה מאוד לפני שבאתם וכרגע אתם הורסים לנו את האווירה" אמרתי והוא התעלם ממני כאילו לא שמע.
מה שדי הגיוני בגלל השירים הרועשים שהתנגנו.
"איידן לכו" אמרתי בעקשנות.
"המועדון לא שייך לך ג'ול" אמר והסתובב מתיישב על הבר ונועץ בי מבט.
הבנים התיישבו לידו והסתכלו עלינו.
"הולכים?" שאלה לין והסתכלה על ליאם שהיה נראה בכוננות לעמוד.
"לא,אנחנו לא ניתן להם להרוס לנו את הערב, תנו לי שניה ואנחנו נמשיך לחגוג" אמרתי עם חיוך מעודד.
לין הניחה נשיקה על הלחי שלי וגררה את הבנות לרחבת הריקודים.
"סליחה עליהם" אמרתי למייקל.
הוא קימט את מצחו בחוסר הבנה והיתה לי הרגשה שהוא סתם משחק אותה.
תפסתי בכתפו מסמנת לו להתקופף ועמדתי על קצות אצבעותי.
לעזאזל איתכם ספורטאים שנראים כאילו אתם אוכלים אסטרואידים לארוחת בוקר.
"אמרתי סליחה עליהם" אמרתי לאוזנו.
הוא סובב את פניו אלי וסומק הציף את פני
אני מאשימה את האוויר החם שהיה במועדון.
חייכתי חיוך קטן והתרחקתי אבל הוא קירב אותי אליו "זה בסדר,אני גם לא תרמתי למצב" אמר.
נשכתי את שפתי התחתונה והתרחקתי.
"היה נחמד להכיר אותך מייקל שרידן" אמרתי.
"גם אותך ג'ול לורנס" אמר עם חיוך חמוד.
עליתי על קצות אצבעותי והנחתי נשיקה רכה על הלחי שלו.
נופפתי לו לשלום והלכתי.
הרגשתי את מבטו עלי והתאפקתי לא להסתובב אליו בחזרה.
נ.מ ג'ס
הבן זונה הזה,אני אהרוג אותו, חשבתי לעצמי כשראיתי שג'ולס נשארת לידו בזמן שהבנות הולכות
פאקינג בן זונה צעקתי בראש כשג'ולס והוא התקרבו אחד לשני.
ידי כאילו הוטחה מעצמה על שולחן הבר והברמן קפץ בבהלה.
"תביא לי שוט-קולה...תביא לי קולה" אמרתי ונשמתי עמוק.
אני לא יכול לשתות כשהמזדיין הזה פה,לידה.
העפתי מבט בבנים והם ישבו על הקצה של הכיסאות מוכנים לזנק.
שמתי לב שאני עושה כמוהם והתיישבתי נורמלי.
העפתי מבט בדיוק כשג'ולס הניחה נשיקה על הלחי שלו.
תקראו לי אובססיבי,אלים,משוגע אבל ברגע שהיא התרחקה זינקתי מהכיסא ותפסתי אותו מהחולצה גורר אותו למסדרון שקט שהיה ליד השירותים.
"תמיד תהיתי כמה רחוק תלך כדי לחטוף ממני מכות" אמרתי וזרקתי אותו אל הקיר.
שנים שהחרא הזה מתגרה בי,אבל אני בן אדם שקול,רוב הזמן,נגיד עכשיו אני לא.
תקעתי אגרוף בבטנו והוא התקפל משתעל.
"אתה רוצה להתגרות בלי לפני משחק? תהנה, להתגרות בי אחרי משחק? תהנה,
אבל שלא תעז להתקרב לבחורה שלי,כי אני
נשבע לך שאחרי שאסיים איתך אתה לא תוכל לעלות על המגרש יותר בחיים" סיננתי ומחצתי את בטנו עם אגרופי עוד קצת לפני שעזבתי אותו.
הוא גלש לרצפה יושב עליה ונתמך ברצפה.
"מצחיק,לא נראה שהיא יודעת או רוצה להיות הבחורה שלך" אמר ונשם בחרחור.
"אתה אף פעם לא יודע מתי לסתום את הפה שלך" אמרתי תופס בחולצתו ומרים אותו לעמידה.
"אתה לא תתקרב אליה יותר, לא משנה מה היא בשבילי,כי אתה לא בליגה שלה." סיננתי.
"גם אתה לא" אמר.
אני יודע,פאקינג יודע.
שחררתי אותו והסתובבתי רואה את הבנים עומדים מולי.
"בא לי גם" לחש לעצמו נואה והסתכל על מייקל בתאווה.
הוא פרק לנואה את הכתף באחד המשחקים ונואה היה מושבת לשתי עונות.
"קדימה בואו" אמר איידן והיה נראה שמח.
חזרנו לבר אבל לא התיישבנו.
היינו עסוקים מידי בלחפש את הבנות.
איפה הן? פאק.
"בחוץ,צאו עכשיו" אמר איידן.
ליאם רץ לעשות סיבוב במועדון ואנחנו יצאנו כמעט בריצה מחפשים בעיננו את הבנות.
"פאק" קראתי.
ג'ק הסתכל בטלפון אבל מהר מאוד נאנח.
"הן לא העלו עוד סטורי,ואני בספק אם הן יעשו את אותה הטעות פעמיים" אמר.
הפחידה אותי המחשבה על ג'ולס מסתובבת לבד ברחובות.
אני פאקינג פרנואיד בכל מה שקשור אליה.
"מה עושים?" שאל ליאם.
"אני אומר בואו נעזוב אותן ונלך לבית לחכות להן" נואה.
כל הראשים הסתובבו אליו והוא משך בכתפיו.
"בתור חבר טוב של ג'ולי אני יודע שהיא לא הילדה הקטנה שאתם חושבים שהיא,אומנם היא גורמת לי לרצות להגן עליה אבל זה לא אומר שהיא טיפשה,היא מסוגלת לדאוג לעצמה,ואני בטוח שהיא ברחה עם הבנות רק כי אתם מגוננים מידי וחונקים אותה" אמר.
כאילו הוא לא היה זה שהכריז שהוא נוהג ונתן לפה גז.
"וחוץ מזה אין לנו שמץ איפה הן אז אין לנו ברירה"
אמר, נאנחתי כי ידעתי שהוא צודק.
ג'ולס כבר לא ילדה,אני יודע את זה אבל הרצון לגונן עליה לא יעבור לי כשהיא תיהיה בת מאה.
קראנו לליאם והלכנו לבית של איידן וג'ולס.
זה היה או הבית שלהם או הבית של ליאם אז הימרנו על של אייד.
YOU ARE READING
בחזרה לעבר
Storie d'amoreג'וליה או בקיצור ג'ולי, היא נערה בת 16 שעברה לבית ספר פרטי בעקבות התעללות וחרם. היא תשנה את התנהגותה בתקווה שתבלוט כמה שפחות, אך מהר מאוד נכשלת. והיא תפגוש חברים ישנים שדרכיהם הופרדו בחטיבה אבל רק אחד באמת ישנה לה. תכירו את ג'סטין רוס, קפטן נבחרת ה...
