בחזרה לעבר

פרק 3

אחרי שהמורה הציגה אותי ועוד כמה בנות חדשות,בכמה מילים פשוטות.
מה שדרך אגב הוריד לי אבן ענקית מהלב כי לא הייתי מוכנה לדבר מול כל הכיתה.
המורה התחילה ללמד,אחרי רבע שעה של דיבורים על כך שהשנה היא שנה חשובה,
התחלתי לשים לב לכמה דברים.
1. המורה הזאת ממש נחמדה,
2. הבנות בכיתה נועצות בי מבטים מפחידים,
3. הבנים בכיתה נועצים בי מבטים לא מובנים,
4. החבורה שמאחורי מדברת כאילו הם לבד בכיתה,ויותר מזה,המורה אפילו לא מסתכלת עליהם.
בפעם היחידה שהעזתי להעיף מבט אחורה ג'ק תפס אותי וקרץ לי בשעשוע.
"היי" לחישה מימיני גרמה לי לקפוץ.
נער יפה בצורה מעוררת התפעלות, הסתכל עלי מלמעלה עם חיוך שובב ומשועשע.
"את יושבת לידי כבר עשרים דקות ולא הסתכלת עלי אפילו פעם אחת" אמר ונשען בחזרה אחורה בנוחות.
הסמקתי קצת וחשבתי על מה שגרם לי לעשות את כל מה שאמר,
אני רגילה לנעוץ את מבטי בריצפה או במורה.
משהו שסיגלתי עם השנים,תתעלם וזה יעלם,
לא משנה אם לוקחים לי את המחברות וזורקים לי אותם מהחלון,לא משנה אם שופכים לי אוכל על הראש,אני אתעלם וזה יעלם.
המחשבות האלה גרמו לגופי לקפוא ולידיי לרעוד ברעד בלתי נשלט.
"היי,אני נואה" קולו העליז של חברי לשולחן ניפץ את הבועה האפלה שלי.
מצמצתי כמה פעמים בעיני עד שהפנתי את ראשי אליו.
קדימה ג'ולי,בואי נראה אם הכישורים החברתיים שאף פעם לא היה לך שימוש בהם בכלל קיימים.
"היי אני ג'וליה, או בקיצור ג'ולי,או שאתה יכול לקרוא לי ג'ול" אמרתי בלחץ מהיופי שלו.
למה כולם בבית הספר הזה מהממים?
נראה לי שזה חלק מהתנאים לקבלה לפה, השאלה היא למה קיבלו אותי?אני לא יפה, לפחות לא כמוהם...,הצחוק שלו קטע לי את רצף המחשבות.
"היי ג'ול אני הולך להיות השותף לשולחן הכי חתיך שיהיה לך" אמר ולא כל כך טעה.
אבל עדיין יצאה לי נחרת צחוק.
המורה העיפה בנו מבט ופתחה את הפה עוד מבט קטן בנואה שלידי גרם לה להתעלם מאיתנו ולהמשיך ללמד.
"אמ..המורה מפחדת ממכם?" שאלתי אותו בלחש,
"מחלקנו" אישר במנוד ראש קליל, לא שם לב להפתעה שעל פני.
"בכל אופן,אני אראה לך את הבית ספר בהפסקה אז תעירי אותי" אמר ולפני שהספקתי לצייץ הוא הרים את כובע הקפוצון שלו אל ראשו והניח אותו על השולחן.
הבטתי מסביב בהלם קל וחיוך לא רצוני השתלט על פני ג'ק תפס את מבטי ושאל ללא קול
'את בסדר?'
הנהנתי בהיסוס וגבותיו התכווצו בספק.
מיהרתי למחוק את ארשת הפנים המהוססת והנהנתי ביותר ביטחון.
נואה הוא בחור טוב רואים את זה,
והוא רק רוצה לעזור לי לא הייתי רוצה שיסתבך עם ג'ק שהיה נראה שיקפל אותו עם ידיו הענקיות אם יצטרך,למרות שגם נואה לא היה בדיוק קטן.
ניצלתי את זה שהוא ישן כדי לבחון אותו,
גופו היה גדול אם לא ענקי,ואת זה רואים אפילו מבעד לקפוצון הגדול שלבש.
העפתי מבט בפניו החצי מוסתרות ע"י הכובע.
יש לו ריסים ארוכים שמצלים על לחייו השזופות ושפתיו היו מלאות ומשורטטות ו..הן נמתחו לחיוך משועשע.
"את בוהה" אמר גורם לי לקפוץ בבהלה ולשחרר זעקה לא נשית בעליל.
כיסיתי את פני בידי והסמקתי את חיי,
והוא פרץ בצחוק קולני.
בתוך כמה שניות ג'ק היה לידנו והוא תפס בצווארון חולצתו של נואה.
"נואה יחתיכת מזדיין,מה עשית לה?" שאל ג'ק בנהמה.
הרמתי את ראשי אליהם בבהלה והורדתי את ידי מפני.
ג'ק החמוד והמצחיק אם כי המנופח מאוד הפך לג'ק הענק והמעוצבן,ולמרות שנואה והוא היו כמעט באותו הגובה הוא התנשא מעליו והיה נראה כועס.
"היי,היי ג'ק תעזוב אותו" אמרתי והנחתי את ידי על ידיו.
"אני רק נבהלתי קצת" אמרתי.
ג'ק העיף בי מבט לא מסופק ולא עזר שנואה העיף את ידיו של ג'ק ממנו וסידר את חולצתו עם חיוך מתגרה.
"כן תירגע ג'קי צאן רק צחקנו,תשמור את העצבים למשחק" אמר והתיישב בחזרה על הכיסא הוא הרים את רגליו והשעין אותם על השולחן.
ג'ק שילב את ידיו ושריריו התנפחו בתוך חולצתו.
"הכל טוב?" שאל, "הכל טוב" אישרתי.
הוא נאנח וטפח על כתפו של נואה כאילו כלום לא קרה.
ולא היה נראה שזה מפריע לנואה הוא רק נעץ בי מבט מחכה שאשב,
בכלל לא שמתי לב שנעמדתי ושכל הכיתה נועצת בנו מבטים,חלקן בקנאה גלויה וחלקם בסקרנות.
התיישבתי סמוקה והנחתי את ראשי על השולחן כדי להסתיר את פני האדומות.
"את מסמיקה הרבה" אמר נואה גורם לי להסמיק יותר.
"סליחה" מלמלתי וקולי יצא מהומהם וחלש.
נואה שיחרר צחקוק קליל ותפח על כתפי.
"הכל טוב,את צריכה לשמוח שמישהו כמו ג'ק שומר עלייך" אמר,אני יודעת שהוא צודק ובכל זאת שאלתי למה,
"ג'ק משחק בנבחרת הפוטבול של הבית ספר, ככה שיש לו פה שם די גדול, זה או שמפחדים ממנו או שמעריצים אותו" אמר,
סובבתי את ראשי אליו כשראשי עדיין מונח על השולחן.
"לא נראה לי שאתה משתייך לאף אחת מהקבוצות האלה" אמרתי בוחנת אותו.
הוא לא פחד מג'ק ולא נראה מכבד אותו
באופן מיוחד.
"אני לא,אולי זה לא נראה ככה אבל אני וג'ק גדלנו ביחד,כנראה שהדאגה שלו אלייך גרמה לו להתנהג כמו חזיר בר" אמר גורם לי לפרוץ בצחוק.
המחשבה על ג'ק בתור חזיר הרגה אותי.
נואה היה נראה גאה שגרם לי לצחוק.
הוא לא ידע שהוא באמת צריך להתגאות, אני לא יודעת מתי בפעם האחרונה צחקתי בפני אנשים זרים וזה קרה לי כבר פעמיים היום.
יותר ממה שקרה לי בכל השנים האחרונות.
"בכל אופן" אמר עם חיוך קטן.
"אני גם בנבחרת הפוטבול" אמר בגאווה גלויה.
"אה..אמ..כל הכבוד?" אמרתי בהיסוס.
הוא פרץ בצחוק נבחני והעפתי מבטים לצדדים אף אחד לא הסתכל עלינו.
"מ..מה?" מלמלתי קוברת את ראשי בחזרה בידיים שהיו מונחות על השולחן.
"את כל כך תמימה" מלמל לעצמו עדיין צוחק.
"מה,אני פשוט לא מבינה מה כל כך מיוחד בנבחרת הזאת זה רק עוד סוג ספורט" אמרתי, והוא פער את עיניו בעלבון.
"רק ספורט?" חזר אחרי בהלם.
הנהנתי בהיסוס כבר לא בטוחה שזה מה שזה.
הוא היה נראה רציני לגבי זה.
"זה רק משחק" ניסיתי שוב והוא עוד שניה נפל מהכיסא.
"רק משחק?" שאל ברוגז אחרי שהתייצב.
"כן..גם אח שלי היה בנבחרת" אמרתי.
"קודם כל,אל תגידי את זה שוב בבית ספר, אנחנו מתייחסים ברצינות לרק משחק הזה,
וחוץ מזה למה את חושבת שאח שלך הוא אחד המלכים בבית ספר?" שאל.
מלכים?אח שלי?
הקוף המגודל שבורח ממני ברחבי הבית כי שתה מהפייה של החלב הוא מלך?
אם היו אומרים לי את זה אתמול כנראה שהייתי צוחקת אבל...ראיתי איך הסתכלו עליו היום.
פרץ שמחה נכנס בי בעקבות המחשבה שלא מפלים אותו על היותו עני.
אח שלי אף פעם לא דיבר על תיכון רויאל בבית.
הוא לא הזמין אותנו למשחקים ואנחנו לא היינו לוחצים,
בדיוק כמו שלא לחצו עלי לספר על כל הדברים שעשו לי.
ניגבתי דמעות של אושר והקשבתי לנואה.
"גם אחרי שאייד עזב את הקבוצה הוא עדיין מנהל את הבית ספר" המשיך.
איידן עזב את הקבוצה אחרי שהבין שלא יוכל להתחייב לשני דברים,בעצם לשלושה.
לימודים,פוטבול ועבודה.
אם היה מוותר על עבודה זה היה גורם לו להיזרק מהלימודים ובכך להפסיק לשחק בנבחרת.
וגם אי אפשר להצליח בלי תעודת בגרות אז הוא פשוט וויתר על הפוטבול.
אני אומרת פשוט אבל זה היה בדיוק ההפך.
ימים שלמים שהוא היה מסתובב בדיכאון ואחרי שיחה ארוכה שכללה אותי את איידן ולילה לבן.
הוא חזר לעצמו,הייתי רוצה להאמין שזה בזכותי אבל איידן היה צריך רק דחיפה קטנה.
הסתובבתי אל נואה וגיליתי שהוא נרדם.
חיוך קטן חצה את פני.
אני לא מאמינה שהתחברתי כבר לשלושה אנשים.
החיוך נמחה מפני כשכמה שאלות עירערו אותי.
1. למה נואה לא יושב עם ג'ק והחברים המגודלים שלו מאחורה?
2. למה ג'ק כך כך דואג לי אם נפגשנו רק לפני שעה בקושי?
3. מה זאת אומרת שאיידן שולט בבית ספר?
שקעתי במחשבות והשיעור נגמר מהר.
אחרי שהערתי את נואה בעדינות הוא עשה לי סיור קצר בבית ספר.
אמר לי איפה בחיים לא לדרוך,
מאחורי האולם ספורט,בשירותים של י"ב,
במעבדה בהפסקה, מסתבר שנערים חסרי שליטה עצמית מתערסלים שם.
אחרי שסיימנו את הסיור קיבלתי הודעה מאיידן שאומר לי לבוא עם נואה למקום שלהם אחרי שניקח אוכל מהקפיטריה.
לא ידעתי איך הוא יודע שאני עם נואה ומה זה המקום שלהם אז אמרתי לנואה.
"המקום שלנו זה ליד המגרש ספורט את כבר תראי,ובטח ג'ק אמר לו שאנחנו ביחד" אמר נואה.
אחרי הסיור הקצר הלכנו לקפיטריה ששם ניסיתי לקחת את הדברים הכי זולים שלצערי נראו גם הכי מגעילים .
נואה ראה את זה והוא השתיק אותי לפני שאמרתי למוכר הנחמד מה רציתי ושלח אותי לחכות לו בכניסה.
כשבאתי להתווכח איתו בבלבול צעקות חסרות סבלנות הבהילו אותי.
מאחורינו היה תור ארוך ומורעב אבל אחרי שנואה הסתובב אליהם הם השתתקו ובחנו את הקירות והריצפה.
"את מעקבת אותם" אמר עושה לי ייסורי מצפון.
נאנחתי והלכתי לחכות לו.
אחרי כמה דקות הוא חזר עם שקית עמוסה בדברים.
"אני מקווה שאת אוהבת צ'יפס ופיצה,ואל תסתכלי עלי ככה זה מדהים ביחד" אמר והלך בצעדי ענק יוצא מהקפיטריה.
רצתי אחריו מתנשפת.
"הוא עושה את זה בכוונה" מלמלתי כשהגעתי אליו.
הצחוק שלו אישר לי את זה
"את פשוט כל כך קטנה ביחסית אלי זה מצחיק" אמר נהמתי בתגובה,והופתעתי לראות שאני מרגישה בנוח איתו,כנראה שגם הוא הופתע כי אחרי כמה שניות הוא הניח את ידו על כתפי ומשך אותי אליו בחיבה.
"היד שלך כבדה" גנחתי והוא התפרץ בצחוק מתגלגל בהחלט משועשע ממני.
יצאנו בחוץ ואיתרתי את איידן ליד חבורה גדולה של נערים ונערות.
הוא דיבר עם בחור ענק וצחק.
הבחור שילב את ידיו על עורפו והטיל את ראשו לאחור צוחק.
קולו של נואה הצוחק גרם לכולם להסתכל עלינו והבחור שדיבר עם אייד הפנה את ראשו אלינו כשידיו עדיין שלובות על עורפו.
חיוכו קפא ועיניו ננעצו בי.
סרקתי את פניו בהלם משהו בו היה מוכר לי.
הכל וכלום.
התקרבנו יותר ויותר והמבטים של כולם לא זזו מאיתנו.
לא יכולתי לעצור את עצמי מלהחזיק את שולי חולצתו של נואה בלחץ.
הוא שם לב לזה והידק את החיבוק סביב כתפי.
רעד עבר בגבי כשנעמדתי ליד הבחור ואיידן וגיליתי שהבחור לא הזיז את מבטו ממני.
"תעיף את העיניים שלך ממנה ג'סטין" אמר איידן מדבר אל הבחור.
חיוך יפיפייה חצה את פניו של הבחור.
לא זה לא סתם בחור זה ג'ס.
ג'ס שלי?!