The Sweet Revenge

פרולוג

אנג׳לינה:

״את לומדת מהבית.״ אמא הטיחה את הספרים על השולחן שלי ואני הרמתי את מבטי אליה.
״מה?!״
״שמעת אותי אנג׳ל.״
״אמא, למה שאני אלמד עוד פעם מהבית. אני רוצה ללמוד כמו כולם. אני ילדה גדולה את ואבא צריכים להפנים את זה.״
״אנג׳ל, אני ואביך מודעים לגיל שלך אבל זה לא משנה את העובדה שיש אנשים שרוצים לרעתך.״
״בגלל שאני הבת של אבא?״
״בדיוק בגלל זה. את יודעת שבית ספר זה מקום מסוכן.״
״איך מסוכן אמא! אני עם מייקל שם!״
״הוא לא יכול להיות סביבך כל הזמן, לפי מה שאני זוכרת אתם לא לקחתם את אותם השיעורים...״
״אוי אמא נו באמת.״

הדלת נפתחה ואבא נכנס לחדר, הייתי כבר בת שבע עשרה אבל להורים שלי היה קשה להבין את זה.
אפילו אחי הקטן לוקה הולך לבית ספר.
אבל לי? אסור.
״אבא, למה אני חייבת ללמוד שוב פעם מהבית, עד שסוף סוף הכרתי אנשים בבית ספר.״
״אנג׳ל, אני ואמא שלך רוצים להגן עלייך-״
״אבל אתם לא יכולים להגן עליי לנצח אבא! אני רוצה לחיות את החיים שלי ולא להיות כמו נסיכה קסומה שנעולה בטירה שלה!״
״אחד, אל תתפרצי לדבריי שוב אנג׳ל. שתיים, אני אגן עלייך עד יום מותי. שלוש, את תחיי את החיים שלך. בדרך הבטוחה ביותר.״
״סליחה אבא, לא התכוונתי אבל אני רוצה לצאת ולבלות ואסור לי.״
״מלאך, נעשה עסק אוקיי?״ הוא שאל ואני הנהנתי לחיוב.
אמא הסתכלה עלינו מהצד והייתה מוקסמת באיזה רכות אבא מדבר אליי, ״את תלכי ללמוד בבית ספר-״
״רפאל! לא דיברנו על משהו?!״
״אמא אל תיתפרצי לדבריו של אבא!״
״כן נסיכה, מה שאנג׳ל אמרה...״ אבא אמר ואני צחקתי ביחד איתו בזמן שאמא הייתה עם פרצוף עצבני.

״בכל מקרה אנג׳ל, את תלכי לבית ספר אבל את תלכי עם דני לכל מקום, הוא יהיה השומר ראש הצמוד שלך. הוא ילך איתך לכל שיעור.״
״אבא-״
״זה או זה, או שאת לומדת מהבית.״
״בסדר בסדר.״ אמרתי והוא חייך ונשק לראשי. אמא הביטה בו וכשהוא  התקרב אליה היא החטיפה לו ביד.
צחקתי כשהיא קיללה אותו והוא רק הנהן לחיוב והביט בה,
״בואי נממש את האנרגיה שלך במקום אחר נסיכה.״ אבא אמר ואז הוא הרים את אמא על כתפו.
״איככככ! אבא! תנעלו את הדלת!״ צעקתי והוא הרים את ידו לאישור.

השנה הזו הולכת להיות ארוכה יותר מהרגיל.
היא הולכת להיות שונה, ואולי לא במובן הטוב.
מייקל לא נתן לאף גבר להתקרב אליי, בכל פעם שאיכשהו יצאתי מהבית והתחלתי לדבר עם מישהו הוא היה נמצא שם והוא היה מסלק אותו ממני.
נקודה אדומה הופיע על הקיר שלי ופחד עלה בגופי, הקלדתי בטלפון שלי שאני צריכה את עזרתו של מייקל.
החלון שלי התנפץ ויריה נשמעה, פלטתי צעקה והתכופפתי להגן על ראשי, לקחתי את האקדח שאבא ואמא השאירו לי והטענתי אותו.
קמתי במהירות והרמתי את האקדח איתי.
הבטתי על הריצפה וראיתי שיש פתק שזרוק שם, הנקודה האדומה נעלמה.

אמא ואבא פתחו את הדלת ביחד עם מייקל וכולם החזיקו נשקים, אמא רצה לעברי וחיבקה אותי.
״אוי אנג׳ל, את בסדר מתוקה שלי? פגעו בך? ראית מי זה?״
״אני בסדר אמא, לא פגעו בי ולא, לא ראיתי מי זה.״
״בן זונה.״ אבא מלמל ואני בעטתי בפתק הצידה כדי שלא יראה,
אבא ומייקל דיברו ביניהם ולאחר כמה דקות דני התייצב לידי.
״אנג׳לינה, דני יהיה צמוד אלייך כל יום, כל היום. ברור?״
״כן אבא.״
אחרי שניקו לי את החדר אני ישבתי על המיטה ודני ישב על הספה בחדרי, לקחתי את הפתק והלכתי לשירותים.

׳מלאך יקר שלי,
את נראית כל כך יפהפייה אנג׳לינה, לא פלא שכל הגברים בשוק רוצים אותך.
אבל לצערך, את שייכת רק לי.
כבר אמרתי למשפחה שלך להעביר מסר לאביך אבל כנראה שהם לא העבירו את זה גם לך.
המשפחה שלך מנסה להגן עלייך אך גם שומרת סודות ממך, אז הנה אני כאן כדי להגיד לך.
אני בא בשבילך.
אני אקח ממך את כל התמימות שיש בך, כל רגע מתוק וקטן.
את תשלמי על החטאים שההורים שלך עשו.
אני אקח אותך, ואת תהיי שלי.
את הולכת להיות הנקמה המתוקה שלי.׳

ליבי פרפר במהירות וניסיתי להבין מי זה יכול להיות, לא הסתבכתי עם אף אחד.
ניסיתי להיות כמה שיותר בחוץ אבל כשאתה גדלה במשפחה של מאפיונרים זה קצת קשה.
הורדתי את המים באסלה ושמרתי את הפתק מתחת לכיור, שאף אחד לא יראה.
אני צריכה לברר מי זה.
ואילו סודות המשפחה שלי שומרת ממני?