פרק 23

2.2K 120 57
                                    

אנג׳לינה:

אחרי המקלחת ירדתי לקומה למטה ולקחתי את הארגזים שהגיעו בשביל התפירה.
הרמתי את הארגז שבתוכו יש את המכונת תפירה וזה היה כל-כך כבד שחשבתי שאני עומדת ליפול אחורה עם הארגז.
יד גדולה תפסה את מותני ולאחר מכן ראיתי את פניו של כריסטיאן, הוא לקח ממני את הארגז וחייך אליי את חיוכו הקסום.
״תודה,״ אמרתי בלחישה והוא הנהן, הדרכתי אותו לאן ללכת והבטתי בזרעותיו ובשרירים שבלטו.

כריסטיאן שם את הדברים בחדר שהוא סידר לי, התחלתי לעבוד על שמלה שרציתי וכריסטיאן יצא לעבוד.
התחלתי לגזור את הבד ולסרטט, ירדתי לקומה למטה והרמתי את הבובה הגדולה ונפלתי ביחד איתה שנייה לפני שהגעתי לחדר.
ניקו בא לעזרתי והוא ניסה להסתיר את החיוך על פניו, ברגע שנכנסתי לחדר שמעתי את קולו של כריסטיאן.
״למה לא ביקשת מאחד מהשומרים לעזור לך?״
״לא יודעת, לא חשבתי שאני אפול עם זה.״
״יש לי את הנפילה שלך מצולמת...״
״מה?!״ שאלתי והוא התפרץ בצחוק, הבטתי אל המצלמה וחייכתי אליו. המשכתי לעבוד על השמלה והרגשתי את העיניים שלו דרך המצלמה, הרגשתי שהוא ממש פה לידי.

״אתה עובד?״
״כן אני בפגישה מלאך, יצאתי רק לעשן.״ הוא אמר וקולו העביר בי צמרמורת, המראה שלו עם הסיגריה ביד ועם הקעקועים שבידיו עלה לראשי והחמימות בין רגליי חזרה.
שילבתי את רגליי וזזתי בכיסא, גניחה שקטה יצאה מפי ואני עזבתי את המכונת תפירה.

הכנסתי את ידי למכנסיי מתחת לשולחן והרגשתי עד כמה רטובה הייתי, ״פאק מלאך.״ קולו היה צרוד ואני נהייתי רטובה אפילו עוד יותר.
החדרתי אל תוכי אצבע אחת ועם אגודלי שפשפתי את הדגדגן שלי, נשענתי אחורה בכיסא והגניחות יצאו מפי בלי שליטה.
״תכניסי עוד אצבע כמו ילדה טובה.״ כריסטיאן אמר ואני הקשבתי לו, החדרתי עוד אצבע לתוכי וההרגשה הייתה כל כך טובה.
צמרמרות עברה בגופי וידעתי שאני קרובה לגמור, הרעש של הרטיבות שלי מילא את החדר וכך גם גניחותיי. ״אוי אלוהים, כריסטיאן.״ גנחתי בקול ושמעתי את נשימתו, ״תגמרי ילדה טובה שלי, פאק, את ילדה כל כך טובה מלאך.״ הוא אמר ואני גמרתי על האצבעות שלי.

עבדתי במשך כמה שעות עד שנשמעה דפיקה על הדלת, לא הרמתי את מבטי מהמכונת תפירה. המשכתי לתפור וידיים כיסו את עיניי.
עצרתי את התפירה וניסיתי להוריד את הידיים מהעיניים שלי אך נכשלתי, ״תפשקי את הרגליים שלך. עכשיו.״ קולו של כריסטיאן נשמע ואני עשיתי כמו שהוא פקד עליי.
״את אוהבת להתגרות בי נכון?״ הוא שאל ואני נשמתי עמוק, ״תשמרי על עיניים עצומות.״ הוא אמר ואני הנהנתי. ידיו ירדו מפניי ולאחר מכן הוא קשר בד לעיניי.
לא ראיתי כלום.
ראיתי רק שחור.
דופק ליבי האיץ ואני ניסיתי להשתלט על המחשבות שלי, ״תנשמי את איתי מלאך, זה רק אני ואת פה.״ קולו היה רגוע ואני בלעתי את רוקי בכוח.

The Sweet Revenge Where stories live. Discover now