The Sweet Revenge

פרק 26

כריסטיאן:

לא דמיינתי שהיא תעשה את זה.
גופה של אנג׳לינה רעד בידיי כשהיא הביטה במשפחה שלה עוזבת, הנשימה שלה לא הייתה סדירה והיא הייתה לפני התקף חרדה.
לקחתי אותה למקום שקט יותר והחזקתי אותה, ״תנשמי ביחד איתי מלאך.״ הוריתי לה והרמתי את ראשה בשביל שהיא תביט בי.
עיניה היו אדומות ואני חיבקתי אותה, היא קברה את ראשה בחזה שלי ואני החזקתי את ראשה.

הרמתי את גופה והיא כרכה את רגליה סביב מותניי, ידיה היו כרוכות סביב צווארי והיא עדיין לא הרימה את ראשה.
״אנחנו נלך הביתה עכשיו אוקיי?״ אמרתי בשקט והיא רק הנהנה, באתי לצאת אבל קייט משכה בידי.
״מה את רוצה?״
״אתה הולך עם המאהבת שלך?! במקום עם אישתך?!״
״כן. ואת לא אישתי תפסיקי לחרטט פה את כולם. אני וקייט התגרשנו לפני כמה שנים!״ צעקתי וכולם הביטו בה בפנים כעוסות, היא נהייתה אדומה ואני התשחררתי ממנה והלכתי לכיוון האוטו.

הכנסתי את אנג׳לינה למושב לידי ואני ישבתי במושב נהג, הנסיעה הייתה שקטה.
כל מה ששמעתי היו את יבבותיה של אנג׳לינה כשהיא המשיכה לבכות, לקחתי אותה למיטה והורדתי לה את הבגדים, הורדתי לה את העקבים ופיזרתי את שיערה.
״את רוצה להוריד איפור?״
״אני רק רוצה לישון, אני אוריד איפור מחר.״ היא מלמלה בבכי ואני הנהנתי, הכנסתי אותה מתחת לסדינים כשהיא לבושה בפיג׳מה ונכנסתי אחריה. תפסתי את מותניה והיא לא החססה והתקרבה אליי, היא החביאה את פניה בצווארי וידיה נכרכו סביב גופי.
״תלכי לישון מלאך.״ אמרתי והיא עצמה את עיניה, ליטפתי את גופה ונישקתי את ראשה.

תזוזה העירה אותי וכשפתחתי את עיניי ראיתי את גופה של אנג׳לינה, היא ישבה על המיטה ואור הירח האיר את גופה.
ידיה היו על פניה וראיתי שגופה רועד, היא בכתה עוד פעם.
אימצתי את גופה אליי ונישקתי את שפתיה, ״הכל יהיה בסדר מלאך.״ אמרתי בקול צרוד משינה והיא הנידה בראשה לשלילה.
״לא אתה לא מבין כריסטיאן.״
״מה אני לא מבין? תסבירי לי.״
״אני איבדתי אותם! הם המשפחה שלי אני שמתי אותך ראשון!״ היא אמרה בבכי ואני ליטפתי את פניה, ״אני אוהבת אותך כריסטיאן, אני יודעת שאתה החוטף שלי אבל זה לא אכפת לי.״

רעש של תיקתוק נשמע ולאחר מכן היה פיצוץ ענקי, החדר התמלא בעשן ואני ואנג׳לינה התגלגלנו מהמיטה.
שמתי את גופי עליה כך שהיא לא תיפגע, היא יללה בשקט ואני קמתי והושטתי יד לאקדח מתחת לשידת לילה שלי.
״תרוצי ותצאי מהקומה למטה. תמשיכי ישר בחצר עד שתגיעי לחדר מבטחים.״ פקדתי והיא הנהנה וקמה, ״אל תעשה משהו טיפשי כריסטיאן.״ היא אמרה ואני חייכתי ונשקתי לשפתיה, ״אל תדאגי מלאך.״ אמרתי בחיוך אבל היא לא חייכה, ״אני אוהבת אותך כריסטיאן.״ קולה היה שקט וירייה חזקה נשמעה, ״לכי. עכשיו.״ הרמתי את האקדח שלי ואנג׳לינה רצה החוצה.
מישהו נכנס דרך החלון ואני יריתי לכיוונו, העשן חנק את ראותיי ויריתי בלי לכוון.
״זה הסוף שלך.״ קולו של רפאל נשמע ולאחר מכן מישהו נתן לי מכה בעורף ואני נפלתי על ברכיי, ירייה נשמעה ועיניי נעצמו.
״פאק מלאך.״ אמרתי בשקט ומאז ראיתי רק שחור, ראשי היה כבר ומסחורר.