My beautiful trap

63

נ.מ: לוקה

רק כאשר השמש התחילה לשקוע והטלפון של ליאן צילצל והמספר של אחי נראה עליו יכולתי להרגיע ועכשיו כאשר כבר ווידאתי שהוא בטוח ושהוא ישן הלילה אצל חברו לא הייתה לי סיבה לדאגה, לא בקשר אליו לפחות אבל החיוך של ליאן שלא ירד מפניו בהחלט לא מצא חן בעיניי..... אוקי לא במובן הזה, אני מודה שהחיוך שלו מהמם לחלוטין אבל לא הבנתי למה היה כל כך מאושר וכל פעם שהביט עלי רק הגדיל את חיוכו אבל עכשיו אחרי שידעתי שאחי ההיה בסדר לפחות עד מחר אחר הצהריים שהוא יחזור הביתה כבר לא הייתה לי סיבה להשאר פה, הייתי צריך ללכת חזרה 'הביתה', אני צריך להתגרש מג'ק או לפחות להגיע אותו למצב שבוא אני לא חייב לחיות איתו באותה קורת גג לכן ברגע שסיימתי את השיחה עם אחי תיפסתי בזריזות חזרה לחדר למעלה ופתחתי את הארון שהיה צמוד לאחד הקירות, קימטתי את מצחי כאשר ראיתי שהארון רק לגמרי ואף לא בגד אחד נמצא בו, לא יכולתי ללכת לשום מקום כאשר אני לובש חלוק אמבטיה לכן ירדתי שוב לקומה למטה ונכנסתי למטבח שם ליאן היה ''אני צריך בגדים'' אמרתי ונשענתי על המקרר הגדול והלבן שהיה לידי, ראיתי אותו מסתובב עלי בחיוך, עוזב את מה שהוא עושה שותף ידיים לפני שהוא חזר להביט עלי בשאלה אך עם חיוך קטן ''אני צריך ללכת ואני לא יכול לצאת ככה ואין בגדים בארון שלך'' הסברתי וגילגלתי את עיניי וכאשר חיוכו של ליאן ירד מפניו באחת לא הבנתי מה כבר אמרתי אבל היה לי ברור שעיניו השחורות שהסתכלו עלי בעצב ומעט כעס לא יביאו איתן שום דבר טוב

''אתה לא הולך''

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

אני מעלה את הפרק הבא ברגע שההיו 9 תגובות

בוקר טוב 💕