My beautiful trap

93

נ.מ: לוקה

''זה כואב?" ליאן שאל בזמן שטיפל בברך הפצוע שלי בעדינות ואני כתושבה רק הזזתי ממנו את מבטי אך מייד התחרטתי על זה כאשר עיניי פגשו בקיר התמונות המחריד שגרם לי רצון להקיא את נשמתי החוצה בכל זאת נראה שהגבר שלידי פחות אהב את תגובתי, ידו שאחזה ברגלי הפצוע שבה טיפל כרגע בשביל שלא אזוז לחצה חזק על עורי בזמן שהוא המשיך לחטות את המקום ''בבקשה תגיד לי אם אני מכאיב לך לוקה, אני לא רוצה שתסבול רק בגלל שאתה כועס עלי'' הוא ביקש והכניס את אותם הדברים בהם השתמש כדי לטפל בפצעי לתוך מין תיק קטן ואז הניח בעדינות פלסטר על כל מקום שנפגע כאשר הוא משאיר רווח קטן כדי לתת לעור לנשום אבל מעשיו כמעט לא עינינו אותי כי אני העדפתי הרבה יותר להתרכז בדבריו לפני שחיוך נפרס על שפתי ''אם לא תשחרר אותי אני אגרום לעצמי לדמם'' המבט המזועזע שהיה על פניו כאשר סיימתי את דברי גרם לי לגחך, הוא לא היה צריך להגיד לי שהוא אוהב אותי כי אני אדם שמנצל כל דבר שאני יכול אבל באותו הזמן בטוח שכולם כמהו כך שלהגיד לו את רגשותי היה קשה גם אם הוא לא היה כל כך רעיל בשבילי

''אני נשאר בחדר הזה לוקה, אם תעשה משהו כזה אני אקשור גם את ידיך ואם אצטרך אני גם אעשה משהו גרוע מזה, יכול להיות לך טוב פה אם רק תביא לזה הזדמנות, אני עושה את זה בשבילך, לטובתך ואין לי בעיה שתתנגד למרות שאני אשמח שלא אבל אם אתה מתכוון לאיים עלי אם הבריאות שלך אני יכול להבטיח לך שבדרך הזאת אתה תלמד מהר מאוד שיש לי כמה צדדים ולך כדי לפגוש רק את הצד הנחמד'' קולו היה קר למרות מבטו שפחד שאעשה משהו ואני בלעתי את רוקי, פתאום הרגשתי קטן לידו, חסר ערך ומשמעות כאשר עיניו המפלצתיות שהפעם הראשונה מצאתי כבאמת מפחידות הסתכלו עלי והזהרו אותי לשמוע להוראותיו ואני רק התקפלתי לתוך השמיכה וכיסיתי את כולי, קובר את הראש שלי בשמיכה ורוצה להעלם, לחזור לקודם, לבית שלי, לאח שלי...

....לחזור לג'ק
-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

אני מעלה את הפרק הבא ברגע שההיו 9 תגובות

הקוראות לפני הפרקים האחרונים:

הקוראות אחרי:

היגיון

יום טוב 💕