My beautiful trap

69

נ.מ: לוקה

אבל למרות המידע החדש הזה ממש לא התכוונתי לתת לזה להמשך כי לא משנה כמה נעים המגע שלו היה על עורי אני לא רציתי בכך ויותר מזה לא רציתי לאהוב אותו, במיוחד לא אותו, הוא אהב אותי, הוא לא היה צריך להגיד את זה כדי שאני ידע זאת אבל אהבה שלו הפחידה אותי וגרמה להרבה יותר מידי שאלות לעלות בראשי, הוא מכיר אותי מאיפה שהוא ואני חייב לדעת מאיפה, אני צריך לדעת למה צילם את התמונות האלו כי בנתיים במוחי כבר עברו כמה אפשרויות מבחילות ויותר מזה אני רוצה שיפסיק אז עשיתי את אותו הדבר שלמדתי מאימי והשתמשתי במה שנתנו לי

אף אחד מהמורים שלי בבית הספר לא ידע להתמודד עם ילד בוכה כך שכבר ביסודי למדתי לבכות בפקודה לכן שהדמעות יצאו מעיניי ואני התחלתי להתייפח לא הרגשתי קושי או אשמה בגלל העובדה ששיחקתי ברגשתיו והוא בדיוק כמו שחשבתי נלחץ מהדבר, החיוך שלו השתנה להבעה דואגת ושתי ידיו עזבו את מעשיהן ועברו לעיניי לנסות לנגב את דמעותי הוא נראה גם על סף דמעות כאשר אני לא הפסקתי לבכות גם כאשר הוא ליטף ברכות נעימה את פני ''לא, אל תבכה לוקה, בבקשה אל תבכה'' קולו היה מלא דאגה ואני לא יכולתי שלא להיות גאה בכישורי המשחק שלי אבל בין שניה הפסקתי הצגתי וסובבתי אותי ואת ליאן כך שאני מעליו, לקחתי את אותו החוט שקשר את החלוק שלי מקודם וקשרתי את ידיו מעל ראשו כמו שעשה לי וחיברתי את הקשר למיטה אך להפתעתי הוא לא נראה עצבני אלה שמח, חיוך היה על פניו בזמן שהביט בי עם ניצוצות בעיניים כאשר אני ניגבתי את דמעותי וחייכתי בניצחון

''אני מצטער לוקה אבל אל תבכה יותר אוקיי? זה כואב''

-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_&-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-_-

אני מעלה את הפרק הבא ברגע שההיו 9 תגובות

ערב טוב ושבת שלום 💕

(כל הכבוד שהגענו למספר הפרקים הזה)