נקודת מבט מייקל:
אני לא מפסיק לחשוב עליה,אני לא יודע למה.זה מטריף אותי כי אפילו לא דיברנו.היא פשוט כלכך יפה והרגשתי שהיא דיברה איתי עם העניים היפות שלה. אני חייבת לברר עליה עוד.עברו כבר יומיים מאז.
קראתי לבלייק וביקשתי ממנו לחפש עליה. בלייק חזר עם המחקר המעמיק הזה שלו על סופייה.
״אז ככה״
״היא בת 19 נולדה ב20 באוגוסט,יש לה אח אחד ההורים שלה גרושים.היא גרה עם אח שלה ,אבא שלה טס לעבוד באמריקה״
״היא עובדת במסעדה שלנו אבל מסיימת לעבוד שם היום״
״היא עוברת לגור עם החברה הכי טובה שלה ליד האוניברסיטה שיש בעיר״
״אח שלה לא נמצא כרגע בבית הוא נסע לסופ״ש באילת״
״וזהו זה מה שמצאתי זה אני חושב שזה מספיק כן?״
דפאק בלייק מאיפה כל זה אחי.אין עלייך.
טוב אז אני חושב שאני אלך אלייה לבית אחרי המסיבת פרידה שלה
אני חייב אותה,שתיהיה רק שלי.ולא של אף אחד אחר.
נקודת מבט סופייה:
הגענו אני ומאיה יותר מוקדם מהרגיל,פתחנו את המסעדה והתחלנו לסדר את הדברים למסיבת פרידה.היום יום שבת והמסעדה לא עובדת אז יכולנו לעשות את זה בשעות בצהוריים כזה.קישטנו את המסעדה וערכנו את השולחן עם מלא חטיפים וקינוחים וקצת אלכוהול כי אי אפשר בלי!אני לא מאמינה שזה קורה,המקום הזה היה מקום העבודה שלי במשך 3 שנים!3 פאקינג שנים שאני עובדת במקום המושלם הזה,עם הצוות הכי טוב שרק יכולתי לבקש!!!
וואו אני בחיים לא אשכח את זה,זאת העבודה הראשונה שלי וקלעתי בה בול.
הגיע הזמן שכוחם יגיעו ואנשים התחילו להגיע לאט לאט.ברגע שכולם הגיעו אני ומאיה עלינו על אחד השולחנות עם מיקרופון והתחלנו לדבר על התקופה שלנו ולהודות לכולם.אחד אחד בלי לשכוח אף אחד.ולבוס הקדשנו נאום בפני עצמו..כולם נהנו והיה ממש כיף.אחרי זה הלכנו אני מאיה ועוד כמה אנשים לחוף להשתזף קצת.המים היו רגועים אז נכנסנו גם למים.היה כבר די מאוחר לא הייתי בבית כל היום.חיכינו לשקיעה והתחלנו להתארגן לבתים.
מגיעה הביתה סופסוף אחרי היום הארוך הזה כשאני כולי מותשת ועייפה כבר בקושי רואה משהו.נכנסת לחדר לוקחת בגדים נקיים והולכת למקלחת,חופפת מסתבנת טוב טוב אחרי כל האיכסה שעברה עלי היום.יוצאת מורחת קרמים ושמנים על השיער והגוף.מצחצחת שיניים והולכת לחדר.מדליקה תאור ובום יושב מולי הגבר החתיך ההוא מלפני יומיים.״חחחח מה נבהלת?חשבתי ראית אותי בהתחלה כשנכנסת״הוא מצחקק.״לא לא ראיתי,ואיך נכנסת?ולמה אתה יודע איפה אני גרה?״עניתי לו מפוחדת.לפי מה שסיפרו לי בעבודה הוא קשור למאפיה.״עקבתי אחריך וחיפשתי אותך בכל מקום יפשלי״וטפ הוא הרגע אמר שעקב אחרי?!ושאני יפשלו?!פה עלה לי הפיוז!!!
״שמע אני לא יודעת מי אתה ומה אתה אבל אתה יכול לקפוץ לי באמת!!תעוף לי מהבית עכשיו!!!״ צעקתי עליו.מי הוא חושב שהוא בכלל?!!״אוי שכחתי להציג את עצמי מצטער,אני מייקל ווסלי ראש המאפיה הצרפתית נעים להכיר״״ואת סופייה וייצמן נכון?״רגע מה איך הוא יודע תשם שלי?!ולמה הוא כאן?!ואיך הוא ראש מאיפה הם לא אמורים להיות זקנים בני 800?!״שמע ראש מאיפה ראש שמאפיה לא אכפת לי עוף לי מהפנים לפני שאני מקשרת למשטרה!!!!״צעקתי עליו שוב.״זאת פעם ראשונה ואחרונה שאת מדברת אלי ככה מובן?!אני לא ילד מהמסעדה שעובד איתך ברור?!!״צעק עלי בחזרה.אני לא יודעת למה אבל התחלתי לבכות.לבכות כלכך חזק.אני מתקרבת למחזור וההורמונים שלי משגעים אותי. מייקל התקרב אלי כדי לנגב לי את הדמעות ״סליחה ביב לא התכוונתי,לא חשבתי שזה יפחיד אותך.אני האחרון שאת תרגישי איתו ככה״ הוא אמר לי . מה?ביב?מה עובר עליו?הוא לא מבין?״תעוף ממני עכשיווו!!!!!עכשיוו!!״צעקתי עליו בקושי מצליחה לנשום מהדמעות. לא נותן לי להמשיך לדבר ומשתיק אותי בנשיקה,אבל הרגשתי שהוא יזם אותה לא סתם.נראלי הוא מרגיש משהו.ואפילו לא הכרנו.בן אדם מוזר.התנתקנו אחד מהשנייה והוא יצא מהחדר שלי,שמעתי אותו טורק את דלת הבית שלי.מה זה היה עכשיו?מי הוא?ולמה דווקא אני?אלוהים אמן זה היה חלום או אי הבנה בבקשה🙏🏻
YOU ARE READING
אני ואת💕
Romanceהוא הקאפו של המאפיה הצרפתית,היא עובדת במסעדה ליד הים ששיכת למאפיה.מהרגע שהוא ראה אותה ידע שהיא שלו,היא לעומת זאת לא הייתה בעניין בהתחלה אבל לאט לאט הבינה מי עומד מולה והבינה שאין לה ברירה... *אני שמה אזהרות לפני שיש קטעים⚠️ מקווה שתאהבו את הסיפור של...