אני ואת💕

פרק שמונה💕+הודעה קצרה בסוף הפרק

נקודת מבט מייקל:
סופייה ממש עצבנה אותי.ממש.מה הקטע של מה שהיא לבשה?היא לא מבינה שהיא שלי ושאני רוצה להסתכל עליה רק אני ולא אף אחד אחר.כאילו מה עובר עלייך?בכל מקרה אנחנו בדרך לבית שלי עכשיו. אני מאוד מקווה שזה ישתלם לי להינשא לה כי אני חייב את ההסכם הזה.ואם הקשר הזה לא יהיה בסופו של דבר קשר של אוהבים אני לא רוצה אותו.אני רוצה לחיות עם מישהי שאני אוהב ואוהבת אותי.
אני מאוד מקווה שסופייה תסכים ותאהב אותי כמו שאני מתחיל להרגיש כלפיה גם אחרי ממש כמה ימים.היא ממש חמודה,פשוט אישה חמודה!למרות שהיא מעצבנת טיפה.אבל כשישנו ביחד.לא רציתי לקום.אני ממש כועס על עצמי שאני גורם לה לפחד ממני. אני מתנהג בצורה ממש מוזרה.אף פעם לא הייתי ככה כלפי נשים במיוחד לא כאלה שאני מכיר אולי שבועיים אם לא פחות.תמיד אני אדיש.סופייה מרגישה לי אחרת. אישה שאני אוהב כל החיים ושלא ארצה לעזוב אותה.

אנחנו נוסעים ברכב יש נסיעה ארוכה יחסית.היא לא מדברת אפילו לא מסתכלת לכיוון שלי.אני כלכך רוצה להגיד לה הכל.הכל מהכל! כולל החתונה.וכולל אבא שלה.אבל אני רוצה לחכות עוד איזה שבוע לראותו איך אנחנו נתקדם והאם האינטואיציה שלי כלפיה צדקה.ואני באמת אתאהב בה כמו שאני חושב.
אנחנו ממשיכים בנסיעה וסופיה מקבלת הודעה בטלפון. היא מתכתבת עם מישהו ואני שם לב שהיא עם דמעות בעיניים.היא ממשיכה להתכתב עם האדם הזה ומכבה את הטלפון. אחרי כמה שניות היא פורצת בבכי.אבל שקט כזה.״מי זה?״אני שואלת אותה.״מי זה אני אזיין אותן מכות!!״. נשבע שאם היא אומרת לי מי זה אני שם אותה בבית וטס אליו לברר איתו את העניין.״כלום הכל טוב״ היא עונה לי בקושי מדברת.״סופייה לא הכל טוב מה קרה, תשתפי אותי.אני חייב לדעת אני אהרוג אותם״ עניתי לה.״מייקל אנחנו יכולים לדבר על זה כשנגיע לאן שאנחנו נוסעים בבקשה?״ היא מבקשת ואני כמובן מכבד את זה.״מה שתרצי יפשלי,אני מדליק קצת מוזיקה נרים לך את המצב רוח. מה באלך? תשימי״.״אין לי מוד למוזיקה אני ממש עייפה אני בכיתי מלא אתמול והיום.יש לנו עוד הרבה זמן לנסוע?״ היא עונה. אני מבין אותה...אני באמת מצטער על כל רגע שגרמתי לה לבכות.זה לא מגיע לה.״יש לנו עוד בערך 20/30 דק לנסוע.אם את רוצה תשני קצת״.עניתי לה והיא סימנה לי כן עם הראש.תמיד מאחורה באוטו זרוקים לי גקטים. הבאתי לה אחד שיהיה לה כמו שמיכה.״יא תודה מייקל.אתה יכול לכבות את המזגן גם בבקשה?״אמרה לי והסתובבה לכיוון החלון.אחרי כמה דקות כבר היה נראה לי שהיא נרדמה.הגענו לאחוזה.חניתי והרמתי אותה מהאוטו.מעלה אותה לחדר שלי שהופך להיות שלנו. שם אותה במיטה נכנס גם אני ונרדם איתה.
נקודת מבט סופייה:
התעוררתי במקום שאני לא מכירה במיטה שהיא לא שלי ושוב עם הידיים הגדולות האלה מסביבי.ישר הבנתי איפה אני.בבית שלו.איתו.
לא זזתי יותר מידי כדי לא להעיר אותו.נזכרתי במה שהיה היום באוטו.הוא היה כלכך דואג.לא חשבתי שהוא כזה.הוא נראה אדיש וקר כזה...הייתי מופתעת ולטובה.אולי זה כן יהיה בסדר בסוף בנינו.הוא ממש נחמד דואג ובול הטעם שלי.אני אתן למערכת יחסים צ'אנס אם בשביל זה אני כאן. תמיד אהבתי בנים גבוהים עם שיער שחור ועניים חומות.הם מזכירים לי את אבא ואח שלי.ופה נזכרתי בהודעה שקיבלתי אתמול.כלומר שלי הודעות.אחת מאבא שלי בה הוא אומר לי שהוא לא אחראי עלי על כלום ושאני לא אתקשר אליו ולא אשלח לו הודעות. ואחת מאח שלי.שתמיד הגן עלי ודאג לי.הוא רשם לי לא לחפש אותו יותר ושהוא לא חוזר יותר לבית.איך דווקא עכשיו.בתקופה הכי מוזרה שלי,המשפחה שלי עוזבת אותי.האנשים הכי קרובים אלי והכי חשובים לי.תוך כדי שאני חושבת על כל זה התחלתי לבכות בלי לשים לב.מייקל שם לב לזה והתעורר. ״סופייה עוד הפעם את בוכה?״.לא עניתי לו ניסיתי להחזיק את עצמי שיחשוב שזה רק נדמה לו.״סופייה יש ארון עם מראה מול המיטה״. שיט,איך לא ראיתי את זה. הסתובבתי אליו והנחתי את הראש לי על החזה שלו .״בוא נחזור לישון אני בסדר״ אמרתי לו ועצמתי את העיניים.״סופייה יפשלי כבר 20:00 בערב איפה נלך לישון,ישנו מלא ואני רעב למות בואי נלך לאכול״.באמת שלא היה לי חשק לכלום אבל אני גם רעבה וגם לא באמת רוצה לישון.״טוב אני אלך להתקלח ונלך לאכול״ עניתי לו קמה מהמיטה.״יש לך משהו להביא לי לשים?איזה בוקסר וטישרט?״. שאלתי אותו מקווה שהוא לא יכעס עלי למה המזוודה שלי לא כאן ואין לי כוח לחפש בה את בגדי הבית שלי.״כן תקחי מה שבאלך מהארון״הוא אומר לי בזמן שהוא עדיין במיטה.לקחתי חולצת נייק שחורה ובוקסר של קלווין בצבע אפור. נכנסתי למקלחת.היא עצומהה יש כאן גם אמבטיה וגם דוש וגם ג'קוזי! למה הבן אדם הזה צריך את כל זה. מילאתי לי אמבטיה עם מלא קצף ונכנסתי. עצמתי את העיניים ופתאום אני שומעת את הדלת נפתחת.״תפוס״ צעקתי בתקווה שישמעו אותי ולא יכנסו.״מה את צועקת מי יכנס זה אני״מייקל ענה לי.״מייקל מה אתה עושה אני מתקלחת!!!״צעקתי עליו.מזל שהיה קצת באמבטיה ולא ראו כלום.אני עדיין לא רוצה שיראה אותי עירומה.״לא משהו שלא ראיתי או שאני לא יודע״ענה מייקל האדישות הולך לצחצח שיניים.״מייקל אתה יכול בבקשה לצאת או להסתובב שנייה אני לא מרגישה בנוח עדיין״.שאלתי.הוא הסתובב ושם את היד על העיניים.יצאתי מהמקלחת מתעטפת במגבת. ״זהו״ אמרתי וניגשתי אליו לשטוף את הפנים שלי.״אני אצטרך לראות את זה מתישהו.״הוא אומר לי מחבק אותי במותניים ונותן לי נשיקה בצוואר. נהייתה לי צמרמורת מהמגע שלו. הוא יצא מהמקלחת משאיר אותי לבד.סיימתי להתארגן ויצאתי.רואה אותו מסתובב בחדר עם תחתונים.״מייקל למה אתה בתחתונים״צעקתי והסתובבתי בחזרה למקלחת.״סופייה מה יש לך בחיים לא ראית גבר בתחתונים?סתובבי סתובבי בחזרה״.״כשתלבש מכנסיים״ עניתי לו.לא רוצה לראות אותו ככה למה אני לא אוריד ממנו את העיניים והוא ישים לב שאני כן בעניין טיפה.״שמתי״ הוא ענה. הסתובבתי והוא עדיין בתחתונים.״וואי מייקל מה הבעיות שלך?!״צעקתי עליו יושבת במיטה.״יפשלי אני לא יכול לתת לך להיות בתחתונים שלי בלי שתראי אותי בהם״.פאק שכחתי מזה.אבל מה זה קשור?.בכל מקרה ניסיתי לא להסתכל עליו.הדלקתי תטלוויזה. אחרי כמה דקות הוא היה מוכן.״יאאלה בואי נרד לאכול משהו״הוא לבד מכנס קצר של נייק וחולצה לבנה פשוטה כזאת שמבליטה את כל השירים שלו.אהבתי.״מה אהבת את החולצה?״ הוא שאל אותי צוחק.פאק בהיתי. טוב לא נורא יאאלה כאילו הוא לא בהה בי במקלחת.״כן יפה יש לך אחת כזאת גם מידה XS?" עניתי לו.צוחק.חייכתי גם.ובהינו אחד לשני בעיניים כמה שניות.״אאא אנחנו הגענו בואי״הוא אמר ונכנסנו לחדר ענק שכנראה זה המטבח.ישבנו בשולחן ענקקק שהיה מלא באוכל.הוא התיישב ואני התיישבתי רחוק יותר ממנו.״אני אנסה לא לאכול אותך בואי״הוא אמר והזיז את הכיסא ליידו.באתי לשבת ליידו.הוא התחיל להעמיס אוכל ואני גם זרמתי.שמתי מה שרציתי כי הייתי רעבה אכלתי רק בבוקר ובצהריים ישנת אז לא אכלתי.התחלתי לאכול.ואני מרגישה שמסתכלים עלי.מסתובב למייקל ורואה שהוא ממש בוהה בי.״מה?,להעביר לך משהו?״שאלתי אותו.״לא אני בסדר״.״אז?״שאלתי.״כלום תמשיכי״.
״מייקל אני לא יכולה להמשיך כשמסתכלים עלי,מה הבעיות שלך?מה כלכך מיוחד בזה שאני אוכלת״.״אפילו כשאת אוכלת את מושכת אותי את לא מבינה עד כמה״ הוא אמר לי.שוב הצמרמורת הזאת.המשכתי לאכול.הוא גם הפסיק לבהות והמשיך בשלו. סיימתי את האוכל.״מייקל סיימתי אני הולכת לחדר״.״את לא הולכת לשום מקום יש עוד קינוח״. מה קינוח עכשיו התפוצצתי.״ואי שבעתי ממש לא באלי קינוח״. עניתי לו.״אני כן רוצה קינוח בגלל זה את תשבי כאן ותחכי לי. גלגלי אל העיניים. משרתות הגיעו וניקו את השולחן ושמו קינוחים.היו כלכך הרבה. ומכולם הוא בחר קאפקייק.הזוי.לאן כל האוכל הזה הולך אח״כ? מקווה ששומרים את זה אח״כ למה נראלי שזה טונות של אוכל כל שבוע לזרוק וחבל.״יאאלה בואי״הוא סיים קמנו ויצאנו. הגענו לחדר
״בוא נראה סרט״הצעתי למייקל.״יאאלה זורם.רק לפני זה אני רוצה לדבר איתך על משהו״.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היי קוראות וקוראים שליייי תודה לכל מי שקורא את הסיפור💕😍
לקחתי קצת הפסקה אבל אני חוזרת לכתוב שובבבב🥰
איך הכריכה החדשה???
תרשמו לי מה חשבתם/ן עליה ועל הסיפור עד עכשיו ואם יש טעויות תתקנו אותיי
מכאן המערכת יחסים בין סופייה ומייקל נהיית יותר ויותר ספייסיי🌶️
אז את תייאשווווו/// אני ממש אשמח אם תתנו לזה כוכב ⭐️
לוביוווו😍💋🍒