אני ואת💕

פרק 13 💕

נק מבט מייקל:
סופייה כלכך הרגיזה אותי עם האודם הזה.אבל הוא כלכך מדגיש את השפתיים המושלמות שלה.שזוהי הסיבה למה לא נישקתי אותה.אני יכול להסתכל על השפתיים האדומות שלה נצח.
היא כלכך יפה,גם כשהיא שמה משהו שנוח לה בו.היא כלכך יפה בזה.
אני כלכך לחוץ
לגבי הטיסה,הקשר שלנו,העתיד,החוזה,האירוסין,חתונה,לספר למשפחה שלי,לבלייק והרגע שג׳ורג ישאל אותי ואותה שאלות. הכל כלכך מלחיץ.יש לנו עוד שבוע.אני לא רוצה לחשוב על זה בנתיים.

הגענו לקניון.אני מכבה את האוטו ומוחץ את ההגה עוצם את העיניים ונאנח. ״מייקל,אתה בסדר?עשיתי משהו?״ סופייה שואלת מודאגת.
״לא סופייה הכל טוב,בואי נלך אני בסדר״.אני לא מסתכל עלייה.אני לא יכול להסתכל עלייה כשאני מסתיר ממנה כלכך הרבה דברים. סופייה מסובבת את הראש לי אליה.היא מסתכלת לי בעיניים.אני מסתכל לה בעיניים.״מייקל.בכל פעם שאתה מרגיש לא טוב או מבואס.אני רוצה שתנשק אותי.נשיקה כלכך עמוקה שתעביר את כל הכאב שלך אלי״היא אומרת ומעבירה את המבט לשפתיים שלי.ומנשקת אותי נשיקה יבשה כזאת.היא מתנתקת אבל אני מחזיר את השפתיים שלי על שלה.מעמיק את הנשיקה.מעביר לה את מה שאני מרגיש דרך הנשיקה הזאת. אנחנו מתנתקים אחד מהשני,מתנשפים.אני מסתכל על השפתיים של סופייה והיא על שלי.היא מחייכת.ואז אני קולט שהאודם לא נמרח לה.אני מרים גבה ומסתכל לה בעיניים.״אה כן שכחתי להגיד לך,האודם עמיד.הוא לא יורד הלי מסיר איפור שומני״ היא אומר לי בחיוך.
״בואי לפה שרמוטה קטנה שלי״ אני מושך אותה אלי לעוד נשיקה.
״למי נראה לך שאתה קורא שרמוטה?״. היא אומרת נושכת לי את השפה התחתונה ומתנתקת. ״בחיים,אבל בחיים אל תקרא לחברה שלך /לארוסתך/אשתך שרמוטה. שמעת?״ היא ספק צוחקת איתי ספק רצינית. אני יוצא מהאוטו לכיוון הדלת שלה. פותח לה את הדלת ולוחש לה באוזן ״או ש מה?״. היא לוחשת לי בחזרה.״אני אעניש אותך״.אני מסתכל עליה והיא עם חצי חיוך על הפנים. שנינו הולכים לכניסה של הקניון.״אני מביא לך את אחד מכרטיסי האשראי שלי.יש בו כסף והוא עובר בחניות בדקתי.אני אחכה לך בחנות האלכוהול אני צריך לדבר שם עם מישהו.״ סופייה מנענעת את הראש ללא. ״אני לא הולכת להסתובב פה בלעדיך ועם הכרטיס אשראי שלך,זה הקניון שאני תמיד מטיילת בו עם חברות וכולם מכירים אותי פה.בחיים לא באתי עם סכומים כאלה או עם בגדים כאלה.או בכלל עם כרטיס אשראי. וחוץ מזה מה אני לא יכולה להשביץ קצת בגבר שחטף וכבש את ליבי??״
אני לא יכול איתה,כלכך מתוקה. תרתי משמע.
״פאק איתך,בואי״אני אומר באדישות.
״יששש מייקל אתה החבר הכי טוב שלי מהיום ולנצח!!!תתכונן לסבוללל״
״שיט לאן הכנסתי את עצמי״אני ממלמל.

סיימנו את הקניות ואנחנו בדרך חזרה למכונית.סופייה הייתה כלכך מאושרת וזורחת.אני חושב ששופינג זה הדבר השני הכי אהוב אליה.אני מאמין שסקס זה הדבר הראשון.אני מאוד מקווה!
אנחנו נכנסים למכונית.
״מייקל תודה רבה״ היא אומר ומושיטה לי את כרטיס האשראי.
״מה נראלך שאת עושה?הוא שלך,הוא בשבילך,לתמיד.אני ממלא לך כל חודש כסף ולא משתמש בו גם ככה.״ אני מזיז את היד שלה בחזרה אליה.
״איכס בן אדם טחון שכמותך,תודה רבה אוהבת אותך״
אני צוחק בקול.היא חושבת שתמיד הייתי ״טחון״.היא טועה ובגדול!
הייתי גר פעם בבית ממולה פשוט כשהיינו ממש קטנים.תמיד חיבבתי אותה.אף פעם לא שכחתי אותה.אפילו הייתי מצחיק אותה.ואני מבין שיש לי זיכרון מצויין כי היא נראית בול כמו על הציורים שלי!.אני חייב לספר לה מתישהו.
אני רוכן אליה לנשיקה ואנחנו שוב מתנשקים כאילו שנינו מרגישים כאב לגבי משהו שלא אמרנו אחד לשנייה.ומנסים להחליש את הכאב הזה בנשיקה.
אני מתניע את האוטו ואנחנו נוסעים.כל הדרך שמענו שירים שרנו צחקנו ודיברנו.אני וסופייה ממש נפתחנו אחד לשנייה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היושים אהובים😍 תודה רבה לכל מי שקורא🫶 הכנתי לכם פרקים מוכנים ואני כבר מסיימת את הסיפור במחברת שלי. מבטיחה לא תצטערו שקראתם💕 איך החוויה שלכם עד עכשיו?מקווה שאתם אוהבים.אשמח אם תשימו כוכב ⭐️ זה עוזר לסיפור להתפרסם😙 תודההההה🙏🏻