אוהב תמיד, ג׳וליאן

-14-

קיארה,

הרצון הזה לשלוט בחייך.
בכל מילה שיוצאת לך מהפה, בכל רגש שאתה חש, בכל רגע, בכל שעה, דקה, שניה שמתחלפת.
הרצון הזה להישאר אתה.

ואנשים תמיד אמרו לי שהזמן מרפא...
את רוב הפצעים.
ונימאס לי לחיות בשיגרה הזו.
בשיגרה שבה קצת קשה אז מוותרים.
זה לא אני.
אני לא אחד שמוותר, אני אחד שנילחם בכל הכוח.
לא משנה כמה קשה.

עצוב לראות כמה מהר אנשים משתנים.
אבל זה חלק מהחיים.
וצריך לדעת לקבל את השינוי, כי בכל רע טמון גם טוב, ומי שמצליח להישאר חזק ולא להישבר גם כשקשה...
מוצא בסופו של דבר את הסוף הטוב שלו.
לכל אחד מגיע סוף טוב, אבל מעטים האנשים שבאמת מוצאים אותו.
מעטים האנשים שמחפשים בכלל.

אני יודע שעשיתי טעויות.
אבל כולם עושים, כי אנחנו בסך הכל ילדים בסופו של דבר.
וכמו שכשאת וג׳יין רבתן כשהיינו בכיתה ט׳, אני עד היום זוכר את כל הריבים והצרחות, וכל הפגיעות הקטנות.
אני זוכר איך שברת אותה.

אך כמו שאנחנו ילדים אנחנו גם יודעים לפגוע.
ופוגעים הרבה.
ואנחנו מתאכזרים אחד לשני, ואנחנו צוחקים, ואנחנו משפילים ואנחנו פוגעים בלי לשים לב.
ותמיד יש את מי שהכי ניפגע, תמיד יש את אלו שכל כך לא שמנו לב אליהם, שפגענו בהם כל כך הרבה פעמים...
ותמיד יש את אלו שעוזבים בסוף.

שעוברים לעיר אחרת.
לבית ספר אחר.
לכיתה אחרת.
לעולם אחר...
כמוך.
וכמו ג׳יין.

אולי אי אפשר להשוות את המעבר של ג׳יין לארץ אחרת ואת למעבר שלך לעולם שונה, אבל את גם לא יכולה לשפוט אותי על מה שעשיתי לך, בהתחשב במה שקרה לך עם ג׳יין.
להפיץ את המספר של החברה הכי טובה שלך באתר של זונות.
כמה בוגר קיארה.
חבל שזה שבר אותה כל כך עד שהיא ניסתה לעשות את מה שאת הצלחת לעשות שנתיים מאוחר יותר.
כניראה שלחתוך וורידים זה משהו שלמדת ממנה.
ממש שיעור לחיים.

אוהב תמיד,
ג׳וליאן