אהבה רעה

אוכל

נמשכתי בחזרה למציאות. החלום נקטע על ידי טלטול חזק שמשך אותי לחיים, התעוררתי. הוא שוב היה מעליי, קרוב מדיי. " ישנת מספיק?" קולו אלחש אותי והנהנתי מעורפלת. המודעות שלי התחדדה ושמתי לב לריח המושלם שעטף את החדר. רחרחתי סביב בעניין ונזכרתי שאני גוועת ברעב. " מה הכנת לאכול?" שאלתי בסקרנות בלי בושה כי הרעב היה חזק מהכל. הוא צחק וקם לשולחן" את מוזמנת לטעום..." לא הססתי לרגע וקפצתי אחריו לשולחן הקטן שהיה עמוס בכל טוב. איך הוא הספיק להכין את כל זה? רגע, כמה זמן ישנתי? טוב, לא חשוב, אוכל. הבטתי בשולחן הצבעוני,  הוא היה מלא במטבלים וסלטים שונים בייגלה טוסט מעלה אדים וביצים קשות פרוסות, היה שם אפילו צ'יפס. הייתי בהלם מהשפע הוא הביט בי משועשע ושאל" את לא רעבה?" בטון מתגרה. צמצמתי אליו את עייני בנחרצות , הוא לא יודע על מי הוא נפל. " אני גוועת" התיישבתי ואספתי את שערי שהיה לח מהגשם לפקעת קטנה מאחור. שום דבר לא יפריע לארוחה הזאת. " תקווה שיישאר לך משהו.  " גיכחתי והסתערתי על האוכל החם.