אהבה רעה

אהבה שנאה

היה ברור שהגזמתי. צעקתי בלי כל קשר.
אבל זה ההשפעה שהייתה לו עליי. הוא שיגע אותי. קמתי מהשולחן הקטן שהוא הספיק להרכיב במטבח והתנשפתי. הוא הביט בי ושתק. עיניו התפקסו עליי ונראה כי הוא חושב, הוא קם והתקדם אליי. היה לי חם, רותח, מעצבים, ממתח מכל הדאגות שהתרכזו לי ביומיים האחרונים. ממנו. הוא התקדם והרגשתי שלהבות אש נדלקות סביבי. הוא שוב היה קרוב מדי כמו תמיד ופחדתי שהוא יפרוץ את החומות שלי וימוטט את מה שנשאר בי מבפנים. כל מה שראיתי מולי עכשיו היה את שריריו שנרפו עם כל נשימה שלו. את הזיעה שכסתה אותו וגרמה לו להיות נוצץ. היה לי קשה לנתק את מבטי והנשימות שלי הפכו כבדות יותר. הוא הגיע למולי.
יותר נכון מעליי, הוא נעץ בי מבט
" הכעסתי אותך?" חרקתי שיניים.
" היילי, מה כל כך מעצבן אותך?"
הוא לא הרפה ונשען עם ידו מעליי דוחק אותי לפינה. עיני עברו לסירוגין מפניו לבטנו ושתקתי בזעם. לא היה לי טיעון. הוא פשוט עצבן אותי. " את מוכנה להסביר מה משגע אותך ילדה?!" הוא לחש לי והתחרפנתי סופית. " אתה!" הדפתי אותו מהחזה ומצמצתי. " אתה משגע אותי, כל זה" הצבעתי עליו. " אני... אני פשוט.... עצבנית!!"
                ~~~~~~~~~~~~~
סליחה שלא העליתי המון זמן.
היה לי מחסום כתיבה כזה. עובדת על זה.