אהבה רעה

תקועים

היילי:
עברו 10 דקות כבר.
שנינו ישבנו על הרצפה בשקט עוין מזיעים את החיים שלנו. כבר ניסינו להתקשר ולא היה קליטה . יכולנו לראות את המפתח מציץ מבחוץ. שמענו רעשים של מטבח ומים זורמים ויכולנו רק לראות את הדקות חולפות ולהתפלל שמישהו ייכנס לפה.
" תראי מה עשית..." שמעתי אותו ממלמל אחרי 10 דקות של שתיקה.
" שלא תעיז בכלל להפיל את זה עליי חתיכת מניאק, אנחנו פה בגללך !" סיננתי בעצבים. החום עלה לי למוח והתחלתי להתנשף בקול. הוא הוריד את החולצה שלו וניגב איתה את המצח מהזיעה. לא יכולתי שלא להציץ בקוביות שלו שעלו וירדו עם כל נשימה. אספתי את השיער לקוקו וטיפטפתי מחום. החדר היה פיצי חנוק והיה קרוב למנועים של התנור ככה שממש סבלנו. " אנחנו חייבים למצוא דרך להסתדר אני ואת..." שמעתי אותו פתאום לוחש בקול מובס.  רגע יש מצב שזה סוג של התנצלות? " כן? אתה חושב? אולי תתחיל בלהסביר לי מה נותן לך את הזכות להתערב לי בחיים? אולי זה שאנחנו באותה דירה קצת בלבל אותך...."
שילבתי ידיים והבטתי בו במבט מאשים .
" את לא מבינה עם מי את מתעסקת בכלל אני מכיר את כולם בעיר הזאת ואת לא ברמה של להסתובב איתם , הבנת?!"
נשמתי עמוק לפניי שעניתי. " זה לא התפקיד שלך להחליט." אני חייבת להוריד אותו מהעץ שהוא טיפס עליו. " תקשיבי לי" הוא סיבב את ראשי לכיוונו ותפס בסנטר שלי " היילי. אני אומר את זה מדאגה אלייך. באמת . את מאמינה לי?!" צללתי לעיניו השחורות ששרפו אותי מבפנים והתנשפתי בכבדות. זה מניפולציה הדבר הזה. " כן" לחשתי. " טוב. את מבינה" הוא נאנח בהקלה. " אבל זה עדיין לא אומר שאני אשמע בקולך תמיד ושיש לך את הזכות להתפרץ לי ככה כשאני עם אנשים הבנת?! תאמין לי זה רק גורם לי לרצות לתת לך בעיטה בביצים."
" מה זה?!" הוא נדלק. " תרגיעי את הדיבור ואם אני אומר לך משהו כדאי לך לשמוע לי " " כן? או שמה?"
הוא תפס לי בצוואר שוב וחנק אותי
" תנסי להתחצף שוב ותראי" הוא חייך בשטניות ואני כמובן ניסיתי אותו. " מי אתה בכלל?" הוא נהם עליי כשהוא נצמד לפנים שלי ויכולתי לנשום אותו. " חיכיתי לזה האמת" הוא סינן צמוד אליי ופתאום הרגשתי. משהו רטוב על פניי. לא זה לא קרה עכשיו. הוא פאקינג ליקק אותי!
" איכס תרד ממני. " התפתלתי מתחתיו.
" כל פעם שתתחילי לדבר מסריח תקבלי ליקוק לפנים, הבנת?!" הוא חייך מולי .
" אתה חתיכת מניאק אהה?!"
ליקוק. " את בטח אוהבת שאני מלקק אותך אם את ממשיכה ככה."
" אתה חי בסרט, תשחרר אותי
כבר טמבל!" ליקוק. " נייט. אני מזהירה אותך...." ליקוק. " תנסי לדבר יפה זה לא כזה קשה כמו שאת חושבת"
" תדחוף את ה...מממממ..." הוא ליקק אותי בפה. בשלב הזה מרוב שהתפתלתי אני הייתי מרוחה על הרצפה והוא מעליי. "אין לך גבולות ?!" שאלתי מזועזעת.
" לא כשזה איתך.  וגם יש לנו זמן נכון? אני רק מלמד אותך להתנהג יפה."
הוא היה מעליי. עדיין תופס בצווארי. שתקתי לרגע והתעמקתי בכמה חתיך הוא היה. עצמות לסת בולטות שיער משי שחור עינים חומות שהשחירו לפעמים. הידיים שלו בלטו בורידים ושרירים ושנאתי אותו על מה שהוא גרם לי להרגיש כלפיו. הוא עצבן אותי והשפיל אותי ועדיין נמשכתי אליו. בהיתי בו בשקט מתעמקת בדופק של היד שלו על צווארי. " נכנעת לי ?!"
עדיין שתקתי. " מה קרה פיצית ? נבהלת קצת? או שסוף סוף למדת איך מתנהגים?"
הוא לחש לי באוזן. המשכתי לשתוק ולהתנשם. " אולי נמשיך קצת לריב, דווקא באלי לתת לך ליקוק קטן באוזן" הוא המשיך לסחרר אותי עם הלחישות שלו. כשלא עניתי הוא התחיל ללקק את התנוך שלי לאט מחכה שאעצור אותו. אבל רציתי שימשיך אז שתקתי. הוא המשיך. אוכל לי את האוזן באיטיות מרגיזה. הנשימות שלו גם הפכו כבדות והחום שבחדר הפך להיות בלתי נסבל. סיבוב של מפתח עצר את כל הסחרור שהרגשתי והאור שפרץ פנימה הביא אתו את אלכס לפתח החדר.
" הכל טוב ?" הוא היה בשוק.