אהבה רעה

העינינים מתחממים

היילי:
היה לי כמה שניות להגיב כי הקרקושים ששמעתי התגברו ומישהו התקרב לדלת.רצתי למטבח הקטן ותפסתי בלהט את הדבר הראשון שראיתי כנשק, זה היה מחבת. נתכוננתי לזנק ובדיוק כשהדלת נפתחה פרצתי בקריאת קרב אינדיאנית ורצתי לכיוון הדלת . הכל היה מטושטש ראיתי אותו מולי בשבריר שנייה האחרון, לפניי שהספקתי לעצור את עצמי כבר הייתי מפורקת מנשק מסובבת אליו עם יד מגושמת שחסמה את פי. זה היה נייט. הוא חזר. הרגשתי את המתח שקרן מגופו. התנשפתי בכבדות ניסיתי להוריד את ידו מהפה שלי אך הוא לפת בי בחוזקה ולחש באוזניי " ששש. הם פה, הבחורים מאתמול שחיפשו אותי את חייבת להיות בשקט שאוריד ממך את היד." הנהנתי בשקט והוא הסיר את ידו באיטיות מפניי אך עדיין אחז במותניי מה שגרם לי לרטוט. לא זזנו לכמה שניות ואז הרעשים התגברו, בלי להסס נייט הוביל את שנינו לאחד מארונות העץ הצרים שהיו שם. נדחקנו שנינו לתוך תא צפוף וחשוך רגע לפניי שדלת האוטובוס נפתחה בבעיטה. הייתי דחוקה לקיר הארון כשנייט מלפניי עומד דרוך ומגונן. שמענו קללות בצרפתית ופסיעות הלוך ושוב. לפי רעש הזכוכיות האיש בחוץ ניפץ כל מה שהיה שביר במקום. הסדרתי לאט את נשימתי ועייני התרגלו לחושך.כל גופי נקצץ בהתרגשות בגלח קרבתו ושנאתי את עצמי על כך. עברו כמה דקות מוקפות עצבים והתחיל להיות לי ממש לא נוח. אז זזתי קצת ממסה למצוא תנוחה טובה יותר.זה גרם לי ,למרבה הנוחות, להתחכך באחוריו של נייט שהתחיל לזוז גם הוא וללחוץ אותי יותר. " היי" סיננתי בלחש " אני דיי נמחצת פה" הוא תפס בכתפיי וסובב את שנינו כך שהיינו דחופים אחד מול השני חזהו נדחק לשלי הוא חייך מלמעלה חיוך שבלט גם בחושך " ככה יותר טוב?" לחש באוזניי נשענתי לאחור כמה שיכולתי הדפתי אותו וסיננתי " דביל". הוא רכן לעברי שוב משתמש בזה שאין לי לאן לברוח. הסטתי את ראשי לצד מחכה שהסיוט ייגמר.כולי קפאתי כשחשתי בידו החמה שנצמדה למותניי ואט אט טיפסה מעלה, מרפרפת על צידי במגע מצמרר. נשימתי הפכה כבדה והוא המשיך צובר בטחון מההלם וחוסר התגובה שלי. התאפסתי על עצמי מתנערת מהתחושות שהוא הפנט אותי איתם ושאלתי בעצבים
" מה נראה לך שאתה עושה?" דחפתי את ידו ממני. " מסיח את דעתך" הוא לחש בתמימות מזויפת. " אני מסתדרת לבד אז אין צורך" אם לא הייתי צריכה להיות בשקט הוא מזמן היה מקבל סטירה שתעיר אותו." אני רואה שאת בלחץ" חייך ורכן אליי "הגבות שלך מכווצות" הוא העביר אצבע על גבותיי בליטוף. נפתח לי הפה בתדהמה מחוצפתו. " לי אין מה להיות בלחץ כי זה אתה שהם מחפשים שם בחוץ, אז כדאי שתעיף תמידיים ש'ך ממני לפניי שאני אצא מהחור הזה וייקרא להם בשבילך." אמרתי זועמת כולי ודחפתי אותו לאחור בגסות. הוא בא לענות לי אך הצל שחלף ליד הארון נעצר והשתתקנו. היה שקט ופרפרתי מפחד. הייתה לי הרגשה רעה לגביי החברה האלה. למרות שידעתי שהם פה בשביל נייט הייתה לי ההרגשה שהם לא ייתנו לי פשוט ללכת מכאן. השקט התארך ולא עמדתי במתח, תפסתי בידו של נייט בחוזקה ולחצתי אותה כל כך חזק שהייתי בטוחה שנעצר לו הדם. מגיע לו. הצעדים המשיכו ויחד איתי הקללות. המשכנו לשתוק עד ששמענו את הדלת נטרקת ומנוע של מכונית מתרחקת. נשפנו בהקלה והתגלגלנו מחוץ לארון. מתנשפים. " לי אין מה להיות בלחץ." נייט חיכה את קולי בליגלוג " כמעט תלשת לי את היד שם." צחקנו בהקלה לשחרר את המתח העצור בתוכנו. ואז התרוממתי והתקרבתי אליו עמדתי מתחתיו מרימה אליו עיניים. ננעלתי עליו בעיניי, הוא התנשף ליקק את שפתיו ועיניו ריצדו בציפייה. ואז כשהוא שקוע ומרוכז כולו בעיניי העפתי לו כאפה של החיים. " אחחח. כוסעמק.. למה?!" עיניו נדלקו הפעם בכעס. " זה ידידי היה ההקדמה למה שיקרה אם תעיז לגעת בי שוב." הוא בחן אותי ולחש " רק לך מותר?!" " למה אתה מתכוון?!" שאלתי בבלבול " אני מדבר על אתמול בלילה, רק לך מותר לנגוע בי? כי שנינו יודעים שאת רוצה.. " הוא חייך בזדוניות ואני הסמקתי. " תקשיב אני לא יודעת מה היה אתמול בלילה, אני לא זוכרת כלום. אבל זה לא משנה כי כל מה שעשיתי כנראה היה... טעות . לא הייתי צלולה בגללך אז אל תמהר להסיק מסקנות כי אני ממש לא רוצה אותך ברור?!" הוא סקר אותי מחדש מנסה לתפוס אם שיקרתי " את באמת לא זוכרת?" " לא" עניתי נחרצת." ואני חשבתי שזכרת הכל ורק רצית שאגיד בקול בבוקר מה היה" מלמלתי יותר לעצמו מאשר לי.
" זה מה שאתה חושב שאני? סוג הבנות שצמאות לתשומת לב?" הוא משך בכתפיו ועצבן אותי " אז אתה יכול להיות בטוח שלא. אנילא צריכה יחס.בטח שלא ממך" הסתובבתי בעצבים ונשמתי להרגע.
_ המשך יבוא _