בדרך כלל אני לא מעלה ככה מלא פרקים ביום אבל עשיתם לי חשק לכתוב עם כל המחמאות. ממש תודה על התמיכה אין לכן מושג כמה זה עוזר לי בכתיבה.💙
(אבל אל תתרגלו למלא פרקים ביום)
~~~~~~~~~~~
ישבנו ואכלנו על השטיח הפרוותי עם כריות קטנות פזורות סביבנו. הוא התעקש לבשל ושמחתי על זה. הייתי גרועה בבישול. " את חייבת להודות שאני השף הכי טוב שפגשת..." דחסתי עוד כף של פסטה לפה ברעב. זה באמת היה טוב. פסטה מוקרמת ברוטב פסטו וסלט גדול. איך הוא הצליח לעשות כזו ארוחה מוצלחת מהמעט מוצרים שהיו פה?! בכל מקרה מחמאות הוא לא יקבל כל כל מהר.
" זה האוכל הכי טעים שאכלתי נכון?!"
אלוהים הוא לא מתייאש. " סתום כבר ותן לאכול." מלמלתי וחזרתי לבלוס. " בלתי נסבלת." סינן. " אתה בחרת לגור איתי"
לא נשארתי חייבת." כאילו שיש לי ברירה"
הרמתי אליו גבות באזהרה והוא המשיך לאכול בשקט. מתעלם ממני. " טוב חייב,להביא רהיטים לדירה. אין מצב, שאני נזרק על השטיח הזה גם מחר."
" אל תזלזל בי ! הרגע נכנסתי לדירה מה אתה רוצה בכלל? " התגוננתי. " לא מזלזל רק אומר שחייב לנסוע לקניות , מחר. זורם לך?" הוא פינה את הצלחות לכיור וחזר לשטיח לידי. " טוב. ואז חייב למצוא לי עבודה. שאני יוכל לממן את עצמי ואת כל הקניות שאתה מתכנן לי פה." הורדתי לנו פוך וכריות שמצאתי בחדר מעל הארון הבודד שהיה בו. אפילו מיטות לא היו בבית הזה. " אל תדאגי נמצא לך משהו כבר. ואני אשלם על הרהיטים.זו גם הדירה שלי עכשיו. מחר נטפל גם במים ובחשמל." הוא גרר כרית ונשכב על השטיח. נשכבתי בגבי אליו ורבנו קצת על השמיכה במשיכות. "שחררי קצת" הוא משך חזק לכיוונו. " קר לי חצוף!" משכתי אני. " אני תמיד יכול לחמם אותך אם תבקשי." הוא לחש ויכולתי לדמיין את החיוך הממזרי שלו. " בחלומות שלך."
חצוף. הוא מתחיל לעצבן אותי שוב.
" בכל מקרה איפה אן? " הוא שאל.
" איך אתה מכיר את אן?" הסתובבתי אליו בהלם ומצאתי את עצמי קרובה מדיי לפניו הנאות. הוא הביט בי מלמעלה וחייך " אני מכיר כל בחורה בעיר הזאת, טוב. חוץ ממך. אבל עובדים על זה." הוא חשף את שיניו הבוהקות. " אתה מגעיל אותי."
" כן? אז למה את בוהה?" הוא גיחך
"אני משננת לעצמי איך נראה השטן שלא אתבלבל " הסתובבתי בהפגנתיות ומשכתי אחיי את השמיכה מעל הראש. " את הכנסת את השטן למיטה שלך. תמיד תזכרי את זה ,מלאך."לא לשכוח להצביע לפרק בבקשה!
YOU ARE READING
אהבה רעה
Romance" את רוצה שאוכיח לך שאם רק אנסה את תרצי אותי יותר מהחיים עצמם?" הוא התקדם בטוח בעצמו ונחוש כל כך שרציתי להעיף לו כאפה. מישהו חייב לאזן את השוויצר הזה. " אתה בטוח בעמך יחסית לקוף מגודל.." עקצתי אותו בטון הכי שטני שהיה לי. " איך קראת לי?"... הוא היה ה...