Marriage on paper-עברית

Chapter 27

מנקודת מבטו של קיילר:

״פאק זה מדהים הולך להיות לנו ילד קטן!באיזה שלב את?כבר בדקת?פאק אני חייב לשמור עלייך את בחיים לא יוצאת מהבית יותר !״ הנפתי אותה באוויר בהתרגשות.
סקיי חייכה חיוך קטן אבל ראיתי שמשהו עדיין לא בסדר על פניה .
״מה העניין?״ הורדתי אותה וכיווצתי את גבותיי בתהייה.

לא פלא שהיא הייתה כזאת רגישה כל התקופה האחרונה .אלוהים וזה רק ההתחלה.

״אני תוהה אם היית בכלל מסתכל עליי או שמח מזה שיש לנו ילד ביחד בכלל אם הוא לא היה יורש.ומה אם זאת תהיה בת? תתעלם ממני כל ההריון?לא תתייחס אליה?״ שאלה.

פאק אני חייב להגיד שהופתעתי. למה היא מתכוונת? הרי שנינו יודעים שבשביל זה היא נועדה. לייצר לי את היורש הבא. היא בסך הכל הייתה אמורה להיות לי מכונת שמייצרת תינוקות.אבל שנינו יודעים טוב מאוד שהיא יותר מזה.שנינו יודעים ומכחישים.

״את לא שמחה שיש לנו תינוק?״ שאלתי.

״לנו״ אמרה וגיכחה.
״אתה הולך ללכת לעבודה בכל יום ואפילו בלידה לא תשתתף,זה לא לנו אם אני בסיפור הזה לבד״ אמרה.

פאק.מה לעזזאל היא רוצה שאעשה?
״זה התפקיד שלך,בשביל זה עשינו את כל העסקה הזאת.שלא תדרשי ממני להיות נוכח בשטויות כאלו ושיהיה לי ראש שקט לעבודה.אני לא מתכוון לעשות לך פוצי מוצי בכל הלידה או מבטיח להתייחס אליך אפילו״ הבנתי שטעיתי במילים שבחרתי כי ראיתי שסקיי שוב עומדת לבכות.

לעזזאל עם המבט המזדיין והיפה שלה.
לעזזאל עם המבט החודר שצורב לי את הפאקינג נשמה.
ולעזאזאל עם הרגישות שלה עכשיו.

״בסדר בסדר תרגעי רק אל תבכי״ אמרתי בלחץ.
המבט שלה עוד יהרוג אותי יום אחד.המבט שלה כבר הורג אותי.
״אתה חתיכת זבל״ אמרה והתפרצה בבכי.

״אני חתיכת זבל״ אישרתי ומשכתי אותה אליי.
״אתה תהיה נוכח בהכל נכון?״ אמרה קרוב לחזה שלי ופניה נוצצות מדמעות.

פאק רק אל תסכלי עליי ככה.
״אני אהיה נוכח בהכל״
״ואתה תקנה לי אוכל ותבוא איתי ללידה ותשאר איתי עד שאשתחרר?״
״כן״ עניתי בתסכול.
״ואתה  תבוא מוקדם יותר הביתה מהעבודה כדי שלא אהיה לבד?״ שאלה והרימה אליי את עיניה הגדולות.

״כן,אחזור מוקדם יותר מהעבודה״ אישרתי.
איך לעזזאל ממצב שאמרתי לה שלא אהיה נוכח התחייבתי לכל הזין הזה?הילדה הזאת עשתה לי פאקינג בית ספר.

לעזאזאל איתה.

״עכשיו בואי נכניס אותך בפנים לפני שתתקררי״ נאנחתי.

החודשים הבאים הולכים להרוג אותי סופית.

***

״קיילר?״ שאלה אותי סקיי כשכבר היינו במיטה.
״כן?״ הסתובבתי אליה והסתכלתי על פניה היפות במבט שואל.
״איפה אבא שלי?״ שאלה.פאק כמה פחדתי מהשאלה הזאת אבל ידעתי שהיא תגיע טוב מאוד.

״הוא רחוק מכאן סקיי.אני מבטיח לך שהוא לא יפגע בך יותר״ הבטחתי.

״אתה..אתה תהרוג אותו?״ שאלה בלחץ.
״לא אעשה כלום ללא רשותך.אשתף אותך בכל החלטה לגביו.כרגע הוא נעול באחד המחסנים שלי,את לא צריכה לדאוג ״ אמרתי.

״תבטיח לי שתהיה זהיר,אל תתקרב אליו יותר מידי״ אמרה בלחץ. הקטנטונת הזאת דואגת לי?

האבא הקוקסינל שלה לא יכול לגעת בי גם אם היה ממש מתאמץ.

״כמו שאמרתי אין לך מה לדאוג,לכי לישון סקיי״ אמרתי.
״מתי תחזור מהעבודה מחר?״ שאלה אותי מתעלמת לגמריי ממה שאמרתי.

נאנחתי בתיסכול.

״רציתי לדבר איתך על משהו״ אמרתי מנסה למצוא את המילים הנכונות .אני לא מוכן שהיא תתחיל לבכות שוב אלוהים.

פאק.אני כזה מנוול.הילדה הזאת בוכה כי היא רוצה אותי.כי אני חשוב לה והיא צריכה אותי ואני פאקינג מניאק אליה.אני לא ראוי לה.הכל נעשה כל כך מסובך לעזאזאל הייתי צריך לתפוס מרחק מההתחלה.
״יש לי מחר משימה לצאת אליה,מאז שהתחתנו אני משתדל לישון כאן בכל יום אבל יש דברים שאני לא יכול להמנע מהם ולכן אצטרך לנסוע מחר״ אמרתי.

״לכמה זמן?״ שאלה.

״אני עוד לא יודע,אבל אני מבטיח שאחזור אפצה אותך.אשתדל להיות נוכח יותר בשבילך סקיי״ אמרתי והיא חייכה באושר .