מנקודת מבטה של סקיי:
הימים הבאים שעברו הרגישו כמו נצח.
ארבעה ימים.
ארבעה ימים מאז שקיילר יצא למשימה שלו.אסור לי להתערב בעיניי עבודה או שיהיה לי ידע לגביי המיקום שלי למקרה שינסו לחלץ ממני מידע .
לכן אין לי מושג מתי יחזור ואיפה הוא נמצא .פאקינג התגעגעתי אליו כל כך. בפעם הראשונה שבה ראיתי את קיילר לא חשבתי שאי פעם ארגיש ככה כלפיי מישהו לא חשבתי שאסמוך על גבר יותר.אבל סמכתי על קיילר בחיי.
ידעתי שהוא ידאג לי ופיזית יהרוג בשבילי.
קיילר דאג להתקשר פעם ביום לוודא שאני בסדר ושמחתי שראיתי שהוא משתדל.אבל מה אני רוצה בעצם?זה לא פייר שאני מכריחה אותו לעשות את כל הדברים האלו. הרי קיילר לא רואה בי יותר מעסקה נוחה.זה מה שהוא חיפש מההתחלה ועכשיו אני מצפה ממנו ליותר מידי.
מה אם קשה לקיילר איתי אז הוא בוגד בי?
הייתי צמודה אליו כל כך בשבועות האחרונים שאני יודעת שלא היה לו אפילו דקה בשביל לבגוד.הייתי צריכה להקשיב לראש שלי ולהתרחק ממנו כמה שיותר אבל כשהוא בסביבה כל החומות שבניתי מתפוררות במהירות. כאילו שלא לקח לי שנים על גבי שנים לבנות אותם.
אני עוד לא הפנמתי את זה שאני פאקינג סוחבת תינוק בתוכי בגיל כל כך מוקדם והכל מרגיש לי כמו יותר מידי בבת אחת.
החלטתי לקבוע עם חבריי לעבודה הקודמת שלי.התגעגעתי לכולם כל כך והרגשתי שאני נעולה בכלוב של זהב.
קבעתי איתם בעוד שעה במסעדת רחוב שהיינו הולכים אליה תמיד התארגנתי וירדתי למטה מתכוונת לצאת.אני חייבת פאקינג להתאוורר.
כשבאתי לצאת משער האחוזה אחד השומרים חסם לי את הדרך.
״אני נפגשת עם חברים״ לא פירטתי וחייכתי חיוך קטן ומנומס.
מבטו נשאר אדיש ורציני ולא היה נראה שהוא מתכוון לזוז מהשער.״אתה מתכוון לענות לי??או לפחות לזוז לי מהדרך״ שאלתי בכעס.
״מצטער גברתי אסור לי לדבר איתך.הוראות מהבוס״ אמר באדישות.הוראות מהבוס?? קיילר אמר לשומרים שאסור להם לדבר איתי? הוא לא מחליט עלי! ולמה הוא לא זז לי מהפאקינג דרך.
חזרתי לאחוזה בעצבים ופניתי לאחת המשרתות שלי.
״את יודעת למה השומר חוסם לי את היציאה?״ שאלתי ושילבתי את ידי בכעס.״אבדוק את העניין גברתי״ ענתה ונעלמה לכמה דקות.
היא חזרה עם הטלפון בידה והתפלאתי שקיילר ענה לה.בדרך כלל התקשר רק מאוחר בלילה.״הבוס אומר שהוא לא מסכים לך לצאת כשהוא לא נמצא בסביבה״ אמרה לי.
חתיכת שתלטן מזדיין! אני עומדת לרצוח אותו!
״אז תגידי ל״בוס״ שזה מעניין לי את התחת ושהוא לא יכול לנעול אותי כאן!״ אמרתי בכעס.
״אני מצטערת גברתי אני לא יכולה להעביר לו את זה״ אמרה בחשש לחייה.כנראה שקיילר ביקש לדבר איתי כי המשרתת הושיטה אליי את הטלפון .
״מה שלום האישה היפה שלי?״ שאל ברוגע . למה הוא חייב להיות כזה מעצבן ואז לדבר אליי ככה.הבטן שלי מוצפת בפאקינג פרפרים מציקים.
״היא מאוד כועסת שנועלים אותה בבית״ אמרתי בכעס.
״אני אחזור ביומיים הקרובים ונצא לאן שתרצי״ אמר בעדינות.לפחות הוא מקיים את ההבטחה שלו ומתנהג אליי יפה.למה לעזאזאל הוא נועל אותי.
״אני רוצה לצאת עכשיו״ אמרתי בכעס.
״אני חייב ללכת סקיי,תיהי ילדה טובה ותשארי בבית״ אמר וניתק.
הוא עומד למות.אני עומדת פאקינג להרוג אותו.
YOU ARE READING
Marriage on paper-עברית
Romantizm*** סיפור מאפיה עלול להכיל: תכנים מיניים שפה בוטה מוות האחריות על הקורא בלבד קריאה מהנה❤️